בשנת 2014 התגברתי על מחלת האנורקסיה לאחר סבל של עשרות שנים. אני זוכרת את גיל 12 רצוף בבעיות דימוי עצמי קשות, הקטנת כמויות המזון ותחושה קשה של אובדן. רק בגיל 32, אמא לילדים, עזבתי הכול והתאשפזתי במחלקת הפרעות אכילה של תל השומר על מנת להציל את חיי. גובה 1.70, משקל 36 קילוגרמים בלבד, צעדתי עם אימי לעבר המחלקה בבקשה לחזור לחיים. תעצומות הנפש שנדרשו היו מעבר לכל דבר שהכרתי. בכוחות אדירים התמודדתי עם שדים רבים בחיי על מנת שאוכל להשיב את עצמי לעצמי. ילדותי היתה מלאה בשמחה ולצידה עלטה של תחושת “אינני מספיקה”. זאת למרות שניגנתי על שני כלים, הייתי ספורטאית מצטיינת ותלמידה טובה בבית ספרי. כל אלו לא הספיקו והפרפקציוניזם הכה על דלתי יום אחר יום. לאחר ההחלמה הבטחתי כי אעבור בכל בית ספר, מול תלמידים, הורים ומורים על מנת לתת מן הכלים אותם רכשתי במהלך התקופה. עם הזמן הרצאותיי התעצמו לנושאים רבים ומגוונים בתחום העצמה, בני נוער, חינוך ומענק כלים לניהול איכותי ומעמיק בעולם ההייטק, ייעוץ טכנולוגי ונתינת גישה אחרת לחלוטין לאופן בו אנו מתקשרים האחד עם השני, חשיבות ה soft skills בחיי העבודה והיכולת להתעלות על קשיים ואתגרים. הרצאתי הפכה להיות קבועה בעמותות רבות כמו עמותת תפוח, עתידים, ניצולי שואה, בתי ספר ועוד. לכבוד הוא לי לייעץ ולסייע ולתרום מהידע והנסיון שצברתי עד היום.