על תפקידיו של המרצה בעידן החדש – פרדוקס בחינוך

מהו מרצה במאה ה- 21? האם השינויים הטכנולוגיים מעצבים מחדש את זהותו? האם התמורות החברתיות משפיעות על הגדרותיו? מאמר זה מעמיד מחדש במבחן את המילה “מרצה” – על תפקידיו, זהותו ומהותו בעידן הנוכחי.

כסוכן חברות תפקידו של המרצה לשנע ידע ממקורות ברי-סמכה כגון ספרות אקדמית, טכנית ומקצועית לאנשים אחרים ובה בעת למשמע ידע זה מתוך ניסיון וחוויה אישיים. הגדרה זו הייתה קיימת מאז ומעולם, והיא שרירה ותקפה גם בימינו. אולם, העידן הטכנולוגי החדש והתמורות החברתיות הציבו בפני המורים אתגרים חדשים שקוראים תיגר על הגדרה זו.

שינויים טכנולוגיים: תפקיד הפרפורמר

בשנים האחרונות, חלו שינויים מרחיקי לכת באמצעים הטכנולוגיים בהם יכולים מרצים לעשות שימוש על מנת לעביר הרצאות בצורה חדשנית ומושכת. אמצעים כמו מעבירי שקופיות בהניף יד (ללא כל שלט), מצגות שיוצרות הנפשות מרהיבות של תנועה וקול (כגון פרזי) ואמצעי המחשה תלת ממדיים אשר הופכים את ההרצאה לחוויה על-חושית. במצב הדברים הנתון, מרצים המעוניינים להישאר רלוונטיים חייבים להתמודד לא רק עם יכולתם להעביר תכנים מעניינים אלא גם להעביר את רעיונותיהם בצורה סוחפת שתשאיר את הקהל בחוויה מתמשכת לאורך כל ההרצאה.

בנוסף על כך, מחקרים שבוצעו לאורך העשורים האחרונים מראים ירידה משמעותית במידת הקשב והריכוז של אנשים, אשר מושפעת מאמצעי הפרסום הולכים ומתרבים. מעניין לראות שאפילו כתבות בטלוויזיה נעשות קצרות יותר. מחקרים מראים שלאחר 7 דקות ראשונות בהרצאה אחוז הקשב של אדם יורד פלאים. מרצים לנדרשים לעניין וגם למשוך תשומת לב, להעביר ידע וגם לרתק. כיום, עדיין קשה לאמוד איזו טכנולוגיה תרמה לשינויים אלו. אומנם, הרבה פחות רלוונטי לשאול את שאלת הביצה והתרנגולת. החשיבות היא לאתגרים החדשים העומדים בפני מרצים במוסדות להשכלה גבוהה.

אחת הדרכים החדשות, בהן מכללות ואוניברסיטאות מצאו להתמודדות עם קושי זה היא פתיחת קורסים המיועדים לפיתוח סגלי הוראה. קורסים כגון: עמידה בפני קהל, תקשוב טכנולוגי, קורסי מבוא לבניית פרזנטציות. התובנה שסיגלו המוסדות להשכלה גבוהה היא שיש להכשיר את הסגל הקיים ולהכשירו להתמודדות עם האתגרים החדשים שמציבה השתנות זהותו של הקהל בעל האוריינטציה הטכנולוגית.יש לזכור שמעולם היו וכך גם יישארו מרצים שגם ללא עזרים אלו ידעו לסחוף את קהליהם המגוונים באמצעות כשרון רטורי אישי.

שינויים חברתיים: תפקידים חינוכיים

ניתן למנות עשרות משתנים המשפיעים על השתנות הקהל וביניהם: תיעוש, עיור, טרנדים, הרגלי קנייה, עלות המחייה, תמותה בגיל מאוחר, והרשימה עוד ארוכה. השינויים הללו תורמים לשינויים באופי הקהל שבתורם משפיעים גם המרצים. דוגמה אחת לשינויים חברתיים, שחלו בשנים האחרונות היא ריבוי מוסדות להשכלה גבוהה. ככל שנפתחים עוד ועוד מוסדות להשכלה גבוהה, כך קטן באופן טבעי אחוז הנרשמים למוסדות הוותיקים, ועולה הדרישה למרצים נוספים במוסדות החדשים. המאבק על הסטודנטים בין המוסדות השונים תורם לשינוי בתכני הלימוד: פחות מקצועות תיאורטיים ויותר מקצועות אטרקטיביים, פחות מקצועות כלליים ויותר מקצועות המכשירים מקצועית.

השינוי בתכני הלימוד הוא מורגש גם על-ידי המרצים, שנדרשים להתעצב מחדש עם רוחות השינויים. כלומר, להיות יותר רלוונטיים, להיות יותר פרקטיים ולהיות יותר מעניינים. הלך הרוח החדש, שנושב במסדרונות האקדמיה מציב יעדים חדשים בפני המרצים. על המרצים להכיר את קהל היעד לא פחות משהוא מכיר את חומר הלימוד. מגיעים לקיצם הימים בהם המרצה מתהלך לו על הבמה, מספר אודות נושא – מעניין או לאו – ספון במגדל השן של האקדמיה שהייתה מבצרו הפרטי. בימים אלו רלוונטיות לתקופה היא שם המשחק.

האם צריכים להגדיר מחדש את המושג מרצה? כיצד יפנימו סוכני הידע החשובים הללו את תפקידם החדש? והאם דור ה- TED יצליח למחוק כליל את שיטות ההוראה הקלאסיות?

כתב: עופר לנגר, מרצה במרכזים לפיתוח סגלי הוראה של משרד החינוך