על סגנונות דיבור – להבין את קול הדיבור
מה אומרים לנו סגונות דיבור? האם אישיותינו משתקפת בקולנו? האם סגנונות של דיבור מאפשרים לנו לחזות התנהגויות של אנשים? האם ניתן לקרוא אנשים מבעד למילותיהם?
ד”ר ליליאן גלאס היא מומחית אמריקאית לשפת גוף, פרשנית תקשורת ומחברת הספר “כיצד לקרוא אנשים?”. בעברה, הייתה יועצת התקשורת האישית של השחקן דאסטין הופמן (“איש הגשם”, “כל אנשי הנשיא”, “קרמר נגד קרמר”), הזמר חוליו איגלסיאס וכן מפורסמים אחרים. ליליאן מחלקת את צורות הדיבור לסוגי אישויות, סוגי אנשים שונים ומגוונים.
סגנונות דיבור ומה הם אומרים עלינו
כאן אציג על קצה המזלג כמה טיפוסים מעניינים ובולטים:
חסרי המודעות המילולית – אלו “חסרי הטאקט”, שמידי פעם יזרקו לכם מילה לא במקום. אם תלבשו משהו שלא נראה להם יפה הם יהיו הראשונים שיידעו אתכם על כך. אלו הם אנשים שמיד לאחר שתחזרו מחופשה בבית מלון, הם הראשונים שיאמרו לך: “וואו ! השמנת בטירוף !” חסרי המודעות הם לעיתים אנשים, שלמעשה, מבטאים משהו עמוק יותר, כמו בעיות פנימיות הקשורות אליהם, למשל חוסר מודעות לסובבים אותם או אפילו בעיות בתקשורת.
“תסמונת הסותר” – אלו הם “המכורים לכוח”. אנשים כאלה יכולים, למשל, לומר משפט, וישר לסתור את עצמם. למשל: “וואו הייתי בסרט מצויין ! פחות או יותר….”. כל משפט שני הם חייבים לסתור את עצמם. אלו אנשים שזקוקים לכוח לא בגלל שהם אנשים דומיננטיים אלא דווקא בגלל שהם זקוקים לקרקע יציבה, הם מחפשים כל הזמן את חוסר המחויבות. הם לא מעוניינים להתחייב לשום דבר שמא יתפסו במילותיהם.
תסמונת המכסח – אלו אנשים שתמיד יורדים על אנשים אחרים; הם אותם אנשים שיושבים בהרצאה וחייבים להיות אלו שיתנו את המילה האחרונה. דווקא הם אלו שלוקים בחוסר ביטחון פנימי עמוק; דווקא אלו האנשים שמכסחים אחרים כי הם מרגישים חסך פנימי עמוק. ההערות המוחצנות משקפות ביטחון פנימי עמוק.
תסמונת הקשקשן – זו תסמונת בעייתית שאתם וודאי נתקלתם בה הרבה. אותם אנשים שמדברים הרבה ולא יודעים להפסיק. אותה דודה שיכולה לטחון לכם את המוח שעה בטלפון מבלי מעצורים. אלו אנשים שמדברים כדי להרגיע את עצמם. הם מדברים כדי להגיע לשלווה פנימית עם עצמם. הדיבור משמש עבורם אמצעי להפגת המתח. אלו אנשים ששקט מלחיץ אותם.
קפיצה מנושא לנושא – אלו אנשים שעל השאלה “מה שלומך?” יתחילו לדבר על שלומם נכון להיום בבוקר, ויעברו 10 נושאים עד שיגיעו לספר לכם לבסוף על הטיול במזרח שהם עשו לפני שנתיים. הסיבה לכך היא קצרים בקשב, אלו אנשים שמתעייפים מאד מכל דבר זמן קצר אחרי שהוא התחיל.
מדברים על עצמם – למה אנשים מדברים על עצמם? למה יש כאלה שצריכים לספר לכם הכל אודות מי הם ומה הם? אלו אנשים שהכי נוח להם באזור שקוראים לו “אזור הנוחות”. אותם אנשים מבריחים מהר מאד בחורות בדייט ראשון. פעם אחת ישבתי עם המנחה שלי לדוקטורט, ולידינו ישב זוג קצת מוזר. הבחור סיפר לה הכל אודות הספר האחרון שהוא קרא. ישבתי לידם והייתי בהלם – 30 דקות דיון על ספר היסטוריה. שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד ספרי היסטוריה, אבל אני גם בעד לשים לב האם בת הזוג שלך לשיחה נרדמת אחרי 5 דקות שיחה על נושאי הספר. אלו אנשים שמאד מאד נוח להם לדבר על עצמם רק בשל העובדה שהם חסרי ביטחון. חוסר הביטחון שלהם גורם להם לחזור לאזור הבטוח שלהם, שהם מכירים כל כך טוב – עצמם.
סחור-סחור – אנשים שאתה שואל אותם שאלה פשוטה והם מתחילים לקשר את התשובה שלהם לעוד 10 נושאים שאין להם קשר בכלל למה שנשאלו. אלו בד”כ אנשים עם בעיות בתקשורת. זאת בגלל שהם לא מצליחים לתקשר בינם לבין עצמם, ולכן גם לא מצליחים להוציא את המידע הזה בצורה מסודרת החוצה.
בוטות יתר – אנשים שהם בוטים יתר על המידה, כלומר הם מחפשים לספר את הבדיחה הגסה או להגיד משהו בעל אופי מיני חריג. אלו אנשים שמחפשים שליטה באנשים אחרים. כלומר, כאשר הנמען יוצא מכלל שליטה – שם הם מרגישים בנוח. שם הם מרגישים שהם הגיעו לאיזור הנוחות שלהם, כי הרי הם יודעים בדיוק מה לעשות במקום הזה. במקום שאין מושכות לסוס – שם המרגישים את הכוח, כי הם כבר היו במצבים דומים בעבר, מצבים שהם יצרו בעצמם.
תסמונת הכנה המצהיר – מהאנשים האלה אתם הכי צריכים להיזהר. אלו אנשים שבאופן מוצהר ישתמשו הרבה פעמים בביטוי: “אני אגיד לך את אמת”, “בכנות אני אומר לך”, “עכשיו בואו נהיה כנים”. האם זה אומר שעד עכשיו לא היינו כנים? מהי המשמעות של סגנון דיבור זה – בו הם משתמשים כל הזמן? כשהדבר נאמר לעיתים רחוקות, לרוב אין לזה משמעות, אבל כאשר הדבר הופל להרגל, הביטוי מסמל שיש כאן משהוא לא תקין. כי הרי מדוע לאנשים להצהיר כל הזמן שהם דוברים את האמת? מאיפה נובע הדחף להדגיש את האמיתות והכנות של הדובר?
ד”ר ליליאן גלס מתייחסת לסוגי אישיות נוספים, אך הנושא מעלה סוגיות מרתקות. האם יש לכם סגנון דיבור משלכם? האם תצליחו לאפיין את הדרך בה אתם מתקשרים זה עם זה? ואילו הבטים פסיכולוגיים משתקפים מסגנון דיבורכם?
