כיצד לקרוא אנשים – כלים מעשיים
כיצד לקרוא אנשים? היום החלטתי לכתוב באופן קצת שונה מסוג המאמרים שאני כותב בדרך-כלל. מאמר שפונה לא רק למרצים. היום רציתי להעלות נושא שאני חושב שהוא שימושי עבור כל אחד – לא משנה אם הוא עובד עם אנשים פרונטאלית או טלפונית. אני רוצה לספר לכם על נושא שהוא רלוונטי לכולם – היכולת שלנו לקרוא אנשים, להבין את שפת הגוף, משמעותה, פרשנותה ועקב כך לדעת על מה הם חושבים.
הנה סיפור שמספר כיצד לקרוא אנשים: לפני כמה ימים ידידה סיפרה לי איזשהו סיפור על הבוס שלה בעבודה. נושא השיחה כלל לא היה קשור לבוס אלא בכלל לאירוע כללי שקרה במשרד. מיד אמרתי לה שאני מבין שהיא לא ממש אוהבת את הבוס שלה, והיא בכלל הייתה מעדיפה להתפטר. היא הסתכלה עלי בתדהמה ויש אמרה: “מה?! איך ידעת?… אני בכלל לא דיברתי על עצמי. זה ממש נכון… אבל איך?….” זה כלל לא היה קסם גדול, אני לא באמת הייתי צריך שהיא תגיד שום דבר, כדי להבין שהיא רוצה להתפטר. פשוט קראתי בין השורות. שמתי לב שכשהיא דיברה על הבוס היא הביעה מיקרו-הבעת פנים שמסמלת זלזול (מתיחה של קצות השפתיים באופן לא סימטרי) ומשיכה של הכתף לאחור, שמצביעה על התרחקות מהסיטואציה החברתית. שני סממנים שבאופן אוטומטי הסבירו לי את כל התמונה.
למה אנחנו צריכים לקרוא שפת גוף?
עולות בראשי שתי תשובות מיידיות. האחת, היא הבנת סיטואציות חברתיות. בואו ניקח דוגמה קיצונית על מנת להבין את הטענה הזו. תחשבו על המצב בו אנו נתקעים עם פנצ’ר באמצע טיול לצפון. באופן טבעי אנחנו נחשוב על כל האפשרויות שזמינות לנו על מנת להיחלץ מהסיטואציה הלא-נעימה הזו: א. החלפת גלגל, ב. אם אין גלגל חלופי, אז הזמנת גרר, ג. אם אין קליטה, אז חיפוש תחנת אוטובוס קרובה. וכן אפשרויות הגיוניות אחרות. קריאת שפת גוף היא בדיוק אותו דבר. כאשר אין לנו תשובות מילוליות, אנו מחפשים תשובות במימד הפיזי: תנועות, הבעות פנים, תנוחות וכדומה. הרמזים הללו מספקים לנו קיטונות של אינפורמציה. למעשה קריאת שפת גוף נחשבת במקרים ליותר מתוחכמת מפוליגרף או מהמערכות המתקדמות ביותר לניתוח קולי.
התשובה השנייה, היא שקריאת מחשבות היא ממש כמו קריאת מחשבות. כך למשל, מחקרים מצאו קשר בין הכיוון שאליו אנו מפנים את עינינו לבין הקשר של כיוונים אלו לייצוגים ויזואליים או קוליים. מעבר לכך, המחקרים האחרונים ביותר מצאו שיש 9 תבניות מבט, שמסמנות כל אחת מהן סוג מחשבה שמצטיירת בראשינו. קוסמים (כמו נמרוד הראל וליאור סושרד) משתמשים בכלים הפסיכולוגיים הללו בקסמים המוגדרים כקריאת מחשבות. קריאת מחשבות מן הסוג הזה אינה דבר שלילי, אלא היא פשוט מאפשרת לנו הגברת האינטליגנציה הרגשית שלנו.
אז כיצד לקרוא אנשים באמת?
אין פשוט מזה: קודם כל להסתכל סביבנו. אנשים חשופים כל רגע נתון לעשרות אלפי פריטים. תחשבו רגע על השניות הללו בהן אתם קוראים מאמר זה. סביר להניח שמסביבכם רעש קולות מאוורר המחשב או מכונית שנוסעת ברקע או מישהו שמתהלך בבית בחדר סמוך. מחקרים מצאו שמבין כל אותם פריטים שמסביבינו, אנו מסוגלים לעבד בו-זמנית רק 7 פריטים לכל היותר. אילו היינו מעבדים כל רעד ורחש, כל מראה ויזואלי מסביבינו היינו קורסים קוגנטיבית. העומס הויזואלי והקולי היה גורם לנו לתסכול עמוק. אבל מה שאני כן יכול להציע לכם, הוא פשוט להביט סביבכם, לנסות לעבד חלק מהאנשים הסובבים אתכם; להביט את סגנון הישיבה של הבחורה במושב הרכבת שמולכם, להסתכל על תנוחת העמידה של אנשים בתחנת אוטובוס, להסתכל ולבחון את מבע הפנים של בן או בת הזוג שלכם. תרגולים מהסוג הזה יכולים לספק לכם המון אינפורמציה. היכולת לפרש אנשים היא תכונה נרכשת עם הזמן.
בנוסף, קראו ספר טוב על שפת גוף. משהו עכני שכתוב בצורה קריאה ולא ארכאית. הידע בתחום הוא אדיר והמחקרים השונים ממש הצליחו לפרק את ה”קוד הגנטי” של המחשבות שלנו. ספרים מרתקים כמו “לקרוא אנשים” של ליליאן גלס, “שפת הגוף בעבודה” של ג’ודי ג’יימס, “קול הגוף” של ענת הכט פישר, “הכל על שפת הגוף” של סמי מולכו, “איך לקרוא אנשים כמו ספר” של נירנברג ג`ררד א. קאלרו הנרי, והרשימה היא ארוכה מאד.
במאמר זה ניסיתי לשפוך אור על נושא, שבעיני הוא לא רק מרתק אלא חשוב לכל אחד ורלוונטי לכל סיטואציה חברתית. היכולת שלנו לקרוא בין השורות היא כלי חשוב ורב ערך. היא מספקת לנו יכולת להקשיב לאנשים בצורה יותר טובה, להיות מודעים יותר לעצמנו ולא פחות חשוב – לשפר את מיומנויות התקשורת הבין-אישית שלנו.
