כיצד להעביר מסרים מורכבים בקולנוע?

כיצד ניתן להעביר מספר מסרים בו-זמנית בסצנה קולנועית? כיצד במאים דוקומנטאריים מצליחים לחשוף רבדים רבים בגיבור אחד? האם זמן המסך הוא גורם שפוגע ביכולת להצליח במטלות המורכבות הללו? מאת ד”ר אמיר הר-גיל
בסרטים פשוטים ו”חד-מימדיים” כל האמצעים הקולנועיים יורים לאותו כיוון. לעומת זאת, בסרטים מורכבים ניתן להעביר בו-זמנית מסרים שונים שמראים תמונה מורכבת ואנושית, כפי שהחיים עצמם – מורכבים ואינם חד-מימדיים.
כיצד במאים דוקומנטאריים מצליחים להעביר מסרים מורכבים? נסו לדמיין את הסיטואציה הבאה: הרקע הינו סלון עמוס ביצירות אומנות – מקום התרחשות המלמד על מצבו הסוציו-אקונומי של הגיבור; המוזיקה בפס הקול בעלת גוון קלאסי ומדגישה את התרבות האירופאית בה נולד הגיבור; הסצנה תתחיל בידיים המקלידות על מקלדת – רמז אשר עשוי להעלות אצל הצופה אסוציאציה של סופר או עיתונאי; המקלדת היא בשפה לועזית, וזהו קצה חוט נוסף המאפשר לצופה ללמוד על מוצאו של הגיבור; דבריו של הגיבור המובאים בגוף ראשון מעידים כי הסיפור שמוקלד הוא סיפור אוטוביוגרפי; הגיבור מספר ואומר את אשר על ליבו בעברית במבטא ישראלי: “הגיע צלם כדי לצלם תמונה קבוצתית של ילדי הגן”; צילום הסטילס שמופיע על המסך בשילוב קולו של הגיבור מובילים למחשבה כי הילד בתמונה זהו הגיבור; תנועת המצלמה אט-אט מגלה את תמונת הסטילס עד שנעצרת על גבו של הגיבור העומד בתוך חבורה של עשרה ילדים המביטים למצלמה; כמות הילדים המצומצמת מקנה לצופה את התחושה כי מדובר בגן יוקרתי. הגיבור מספר: “ואז אמרה לי הגננת, ‘אתה לא !’ וסובבה אותי לקיר כי אני ילד יהודי ואסור לי לקלקל את התמונה.”
אז מה כבר ניתן ללמוד מכך? כיצד באמצעים שונים חשף הבמאי רובד ועוד רובד ? למעשה, תוך 3 דקות (זמן מסך) באמצעים מגוונים ניתן להבין כי הגיבור הוא ישראלי, שגדל באירופה והתחנך בגן יוקרתי, אריסטוקרטי – בו הגננת הייתה אנטישמית. הוא היה הילד היהודי היחידי בגן, מצבו הסוציו אקונומי כעת טוב והוא עוסק היום בכתיבה. זו דוגמה לדרך העברת מסרים מורכבים בקולנוע דוקומנטארי. הסצנה שתוארה לקוחה מתוך אחד מסרטיי – “הכישרון לחיות”.
שמי אמיר הר-גיל, במאי סרטים תיעודיים ומרצה באוניברסיטת חיפה, המכללה האקדמית נתניה, סל-תרבות ארצי של משרד החינוך, ומסגרות נוספות כבר למעלה מ- 20 שנה. אני אוהב אנשים, ולכן כל הסרטים שביימתי עוסקים באנשים אמיתיים שחיים בארץ ומתמודדים עם המציאות. אני אוהב אנשים ולכן אני אוהב לפגוש את הקהל, לשמוע את התגובות, לספר להם על השיקולים לפני ואחרי, לספר להם על התובנות שלי. ללמד אותם וללמוד מהם.