יפה מבפנים ומבחוץ

איך להיות יפה מבפנים ומבחוץ? מהו יופי? הכמיהה ליופי מלווה את התרבות שלנו מאז ראשיתה, אך הוא נשאר מושג חמקמק, שמעולם לא הוגדר באופן מוחלט. על פי פילוסופיות מסוימות, יופי הוא ביטוי לסדר הקיים בטבע. חברות אנושיות פיתחו סטנדרטים משלהן ליופי, המבוססים על תרבותן המקומית. אז למה כוונתנו כשאנו מתארים אישה יפה? האם לגוון הפנים המקסים או למבנה העצמות הסימטרי? עד כמה יופי נקבע על ידי תווי הפנים ומבנה הגוף ועד כמה הוא משקף יופי פנימי או פשוט מצב רוח אופטימי במיוחד? עד כמה איפור מקצועי מותאם אישית יכול לשנות, להבליט ולהדגיש את היופי הקיים באישה – היופי החיצוני והפנימי?

יפה מבפנים ומבחוץ – על כיסא המאפרת

אווה ד’וירגיליס (Eva DeVirgilis) היא שחקנית ניו-יורקית, ובשנים האחרונות גם מאפרת מצליחה שאיפרה נשים רבות. מטרתה המוצהרת היא לגרום לנשים להיראות ולחוש במיטבן. במונולוג וידאו (“בכיסא שלי”)  באתר TED היא מציגה את נקודת המבט שלה על נשים יפות וגם לא כל כך יפות, על האופן שבו הסביבה קובעת את הדימוי העצמי שלהן ועל ההתמודדות של אותן נשים (וגם שלה עצמה) כשהן נחשפות על ‘כיסא האיפור’. בנאום משעשע הכולל המחשות והערות מבריקות, אווה מתארת את האופן בו לקוחותיה, ביניהן נשים יפות ומרשימות, מתרצות את המראה החיצוני שלהן ומסבירות מדוע אינן נראות ‘כפי שעליהן להיראות’.
במשחק מקסים היא מציגה נשים שונות שישבו על ‘כיסא המאפרת’. כאשר אותן נשים הגיעו לשלב שבו עליהן לחשוף את פניהן בפני ‘מומחית ליופי’ – התנצלו מרביתן על האופן שבו הן נראות. התשובה של אווה לנשים הללו היא שכל אישה יפה, עם איפור או בלעדיו. היא מספרת על קבוצה קטנה של נשים שאינן מסתמכות על הראי כדי להרגיש שהן נשים יפות ומלאות ערך, אך ממשיכה ומספרת שכאשר הפקידה עצמה בידי מאפרת, לה עצמה היו תירוצים למכביר אותם שטחה בפני המאפרת שלה, על מראה החיצוני הלא מספק.
האם יופי מייצג הצלחה?
ובכן, מהו יופי? בתקופה העתיקה, יופי העיד על תזונה טובה ועל בריאות. התרבות היוונית סגדה ליפי הגוף האנושי ולתווי הפנים המושלמים. בתקופה המודרנית, יופי מעיד על הצלחה – תפיסה שהוכחה גם במחקרים מדעיים, בהם נבדקים שתושאלו על העדפת מועמדים למשרות בכירות ראו בגברים יפים ובנשים יפות מועמדים בעלי סיכוי רב יותר להתקבל למשרות הללו. תפיסה זו של יופי כמקדם הצלחה מעמידה את החזות החיצונית כבעלת חשיבות בתחומי חיים רבים. עבור נשים רבות, מציבה תפיסה זו רף דרישות גבוה מדי.
“אהבה ליופי, כמו אהבה לטוב, אינה דורשת הסבר”, לדברי הפילוסוף היווני אפלטון. בחברה הצרכנית של ימינו, יופי הוא מוצר, מצרך נחשק: ככל שהאריזה מושכת יותר – כך היא בעלת ערך רב יותר. על נשים מופעלים לחצים רבים להיות יפות וכתוצאה מכך – גם מצליחות. אמנם מאז ומתמיד פעל המראה החיצוני הנאה כסוג של מניפולציה המשפיעה באופן חיובי על אנשים, אך מה רע בכך? וכיצד מאזנים בין הצורך בשמירה על ‘האני העצמי’ ובין הצורך ‘להיראות טוב’ כדי לרצות את הסביבה?
להיות יפה ולהישאר בטוחה בעצמך
אווה ד’וירגיליס היא שחקנית, מאפרת ואישה תוססת ומרשימה. היא החלה לעסוק באיפור כמקצוע נוסף, צברה ניסיון רב (היא אף שימשה כמאפרת ב-TED) והחליטה לשלב את כישוריה כשחקנית עם הערכתה למקצוע האיפור. כמאפרת מקצועית היא מעריכה את היתרונות שהאיפור מעניק לכל אישה, ללא קשר למראה החיצוני או אפילו לגיל. היא מאמינה שהדרך הטובה ביותר לבטא את היופי הטבעי היא באמצעות איפור, בו היא רואה אמצעי המאזן את תחושת הערך הפנימית עם הצורך בהצלחה.
כשאת נראית טוב – את מרגישה טוב, וכן, יופי הוא פרופורציות ותווי פנים, שהדגשתם באמצעות האיפור מאפשרת ליופי הטבעי להתפרץ ולהיראות. לדבריה של אווה, כל מה שדרוש על מנת להרגיש טוב יותר הם כמה שינויים מינוריים: התאמת גוונים, שפתון או איפור קל וכבר משתקפת במראה אישה יפה, מצליחה ובטוחה בעצמה.
אווה הציגה את הנשים שישבו על ‘כיסא המאפרת’ שלה בצורה משעשעת ואינטליגנטית, ולעתים אף נוגעת ללב. אחרי הכול, כשאותן נשים בחרו להגיע למאפרת הן היו מודעות למטמורפוזה שעליהן לעבור, אך ברגע האחרון הן נרתעו מהשינוי שיתחולל במראן החיצוני. אך להיראות טוב הוא להרגיש טוב, והנשים שראו עצמן בפעם הראשונה מאופרות באופן שמבליט את המראה הטבעי שלהן, נדהמו לגלות עד כמה הן יפות.