ארבע דרכים מקוריות להוראה בעידן הטכנולוגי

שמי עופר לנגר, דוקטורנט לתקשורת, מרצה במרכזי פסג”ה (פיתוח סגלי הוראה) של משרד החינוך, ואני מרצה הקורס “מנהיגות חינוכית – רטוריקה ושפת גוף כעזרי הוראה בינאישיים”. הקורס שואף להפוך מורים למנהיגים חינוכיים על-ידי שימוש בתקשורת בינאישית אפקטיבית. הקורס מלמד את השיטות המתקדמות ביותר של מרצים ב- TED, ומרצים מפורסמים בעולם להעברת תכנים בצורה מעניינת וסוחפת.

באחת ההרצאות האחרונות שאלה אותי אחת מהמורות, כיצד היא תוכל להעביר את נושאי הלימוד שלה בצורה אפקטיבית כאשר הכיתה אותה היא צריכה ללמד היא כיתה בעייתית שמשתעממת מהר מאד והאייפון הופך להיות מוקד תשומת הלב? זה היה הגפרור שהצית בי את הלהבה לכתוב מאמר זה שמטרתו להציע 4 דרכים בהן אני משתמש כאשר אני מלמד תלמידים ומורים כאחד.

השיטות הללו הן שיטות בהן משתמשים קוסמים כדי להלהיב את הקהל, נואמים כדי להגביר את תשומת הלב, וטובי המרצים כאשר הם מעוניינים להעביר את המסרים שלהם בצורה אפקטיבית. כלל האצבע שינחה את הדיון בטכניקות השונות הוא: התחברו לעולמות התוכן של קהליכם, ודרכם העבירו את התוכן שלכם בצורה אפקטיבית. הכלל הזה, שנקרא “אינטרס אישי נתפס” מסתמך על אחד מחוקרי הפסיכולוגיה החברתית המתמחה בתורת השכנוע – ד”ר קוון דאטון. אינטרס אישי נתפס הוא היכולת שלנו לספק לא את מה שאנחנו חושבים שהכי יועיל לזולתנו, אלא מה זולתנו ציין במילותיו שהכי מועיל לו. כלומר, מתוך הבנה עמוקה של עולמות התוכן של התלמידים, נוכל להעביר את התכנים שלנו יותר טוב. כך נוצרת חוויית למידה במאה ה- 21 ! הנה 4 דרכים חדשות.

Brad Flickinger, student ipad 005, May 24, 2010 via Flickr, Creative Commons Attribution

1. קסמים – על מנת להסביר למה אני מתכוון אני אתן דוגמה אישית. באחד השיעורים שעוסקים בשפת גוף זיהיתי שהקהל שלי מתלהב מגימיקים משעשעים. התחבטתי מה כבר אוכל לעשות על מנת להפתיע אותן במפגש הבא?… החלטתי להפתיע אותן בקסם (כלומר, השתמשתי בעולם התוכן שלהן ובחיבתן לגימיקים מפתיעים). הקסם עסק בקריאת מחשבות וביכולת שלי לקרוא את המחשבה על ידי זיהוי כיוון תזוזת העיניים של מתנדבת מהקהל (קריאת מבטים היה נושא השיעור שלי). אם לומר את האמת, בקסמים אין כל קריאת מחשבות ובטח שלא קשר לתזוזת העיניים, אך הצלחתי להפתיע ולחבר בין נושא השיעור למושא חיבתו של הקהל. השיעור היה מדהים והקהל התלהב מהיכולת של המורה הצעיר לחבר נושא תיאורטי ואופן הצגה מרענן ומפתיע. קסמים היא כמובן דרך אחת מיני רבות להעלות נושא מורכב בצורה מרתקת שתיסחף את הקהל לעולמות ידע חדשים.

2. בדיחות – מחקרים מוכיחים שיש לכל מרצה 7 דקות חסד שבהן הקהל מחליט האם המרצה מעניין או לא. אני תמיד אוהב להביא את האופי שלי ואת האישיות שלי לבמה, ולכן כבחור אופטימי ומצחיק אני תמיד אוהב לפתוח כל הרצאה בבדיחה. לבדיחה יש אפקט מדהים: 1. היא מעירה את הקהל, 2. היא מרמזת שכנראה גם ההמשך הולך להיות מצחיק, 3. היא מגבירה את תשומת הלב פלאים ! גם למורים בבתי-ספר אני תמיד אומר, שתמיד נחמד להציג את הצדדים האחרים שלכן. את הבדיחה ששמעתן/ם בחדר המורים – הכניסו לכיתה; את הבדיחה ששמעתן/ם בבית – תחברו לנושא השיעור. לבדיחות יש כוח כל-כך עוצמתי גם להוציא את התלמידים מהתבנית השגרתית של מורה שמעביר שיעור.

3. קלפים – לקלפים יש חשיבות רבה בתחום הנחיית הקבוצות. בסדנה מרתקת בה השתתפתי, למשל, הניחה המנחה קלפים עם צורות שונות על השולחן וביקשה מכל אחד מהמשתתפים הרבים שנכחו לקחת קלף אחד שהתמונה שעליו קשורה לתרומה שלו לקבוצה (או לכיתה). כל משתתף הרים קלף ובסבב רנדומאלי אמרו בזה אחר זה המשתתפים מה התמונה שעל הקלף וכיצד באמצעותה הוא מצליח להסביר את תרומתו לקבוצה. קלפים הם דרך ייחודית, מקורית ומרעננת להעביר נושאים כבדים או לחבר תלמידים ביישנים לדיון בכיתה. אפשר, כמובן, למנות עוד מאות דוגמאות שונות לגמריי וייחודיות לשימוש בקלפים כדרך מרעננת לפתוח נושאים מורכבים בכיתה.

4. סיפור אישי – מחקרים הוכיחו שבעת הקשבה לסיפור שתי האונות של המוח שלנו פועלות; או במילים אחרות, אנחנו יותר קשובים. אחת הדרכים האהובות עליי להתחיל נושא גדול, כבד ומורכב הוא בסיפור אישי. כלומר, משהו שקרה לי בחיי, פיסת חיים שזכורה לי היטב, ואותה אני יכול לספר בצורה טבעית ומרתקת באופן שיחבר אותה אל נושא השיעור. סיפורים אישיים מועילים מכמה סיבות: 1. הם מסופרים על-ידינו בטבעיות רבה, 2. הם מספרים לקהל שלנו משהו שגורם לו להכיר אותנו קצת יותר טוב, 3. האנושיות שבהם ממיסה את הדיסטנס של מרצה-קהל או מורה-תלמיד. סיפורים אישיים הם כלי נהדר לפתוח אתו שיעור כי הם מגבירים את תשומת הלב והם יוצרים הפרדה בין כל מה שהיה עד עכשיו (למשל, הפסקה) לבין מה שקורה כאן ועכשיו. אני ממליץ בחום להשתמש בהם יותר, אך כמובן בפרופורציה הנכונה.

הדרכים שהוצגו עד כה הן ללא ספק קצה הקרחון, בעידן החדש שכולו אייפון, אייפד ודומיהם. כמורים, אנו בתחרות לא פשוטה על תשומת הלב של התלמידים ומוטב שנדע כיצד להתחבר לליבם בדרך מיוחדת, תבונית ולא פחות חדשנית מהטכנולוגיה אותה הם אוחזים בידם בגאון.

כתב: עופר לנגר, מרצה במרכזי פיתוח סגלי הוראה בנושאי עמידה מול קהל, רטוריקה ושפת גוף.