העברת הרצאה מעניינת: איך להעביר הרצאה בצורה מעניינת

אז איך באמת המרצים הגדולים יודעים איך להעביר הרצאה בצורה מעניינת? מצליחים לסחוף קהל של מאות אנשים מהרגליים במהלך ההרצאה? איך הנואמים הגדולים מבצעים העברת הרצאה מעניינת ומצליחים להשאיר אותנו מרותקים לכל מילה שלהם גם אם הנושא חדש לנו לגמרי? מהם הסודות הגדולים של הרצאה מנצחת? הנה כמה טיפים טובים לעמידה בפני קהל:

צרו כלי משלכם – על מנת להיזכר בעיני הקהל, חשוב לזכור שחייב להיות לכם יתרון שממצב אתכם כגורמים בעלי סמכות. בין אם מדובר במודל, כלי 5 השלבים, דיאגרמת ה- X, או כל אמצעי אחר שמסוכם בצורה של 5-7 נקודות שמטרתן להיחקק בזכרונם של קהלכם. מדוע 5-7 נקודות? כי מחקרים הוכיחו שמעבר לשבע נקודות אנשים נוטים לשכוח את המסר או שהוא פשוט מתמסמס בזכרונם. אז למה באמת הכלי הזה כל כך חשוב? מדוע לא לדבר על נושא בכלליות על מצגת? הסיבה היא כי הכלי הזה הוא הערך המוסף, הוא-הוא שהופך אתכם לאוטוריטה בתחומכם; הוא הסיבה שמפאתה אנשים מוציאים מחברות וכותבים את הידע שלכם שבתורו יהפוך להיות הערך המוסף שלכם כמרצים איכותיים. טיפ לא פחות חשוב הוא גם אופן הצגתו: 1. תנו לו שם שקל ליזכור; 2. הציגו אותו בצורה נעימה למראה (עיגולית, ספיראלית, או כל תבנית אסתטית אחרת; 3. השתמשו בצבעים שמשויכים לאסוציאציות חיוביות (כחול, למשל)

שווקו את הרעיון – מי אמר מכירות ?! כן, מכרו את הרעיון. כל רעיון שאתם מציגים חייב להיות מלווה באישיות סוחפת המציגה אותו בעוצמתיות. המצגת היא פלטפורמה מצוינת, אבל אל תשענו רק על המצגת כמרכיב היחיד שהופך את ההרצאה שלכם למצוינת. אם לא מכרתם את הנושא לפני שהתחלתם לדבר עליו, איך בדיוק יהיו לקהל שלכם סיבות טובות להמשיך להקשיב לכם? דמיינו לרגע את עצמכם מטיילים בעולם באחד הרחובות היוקרתיים ביותר באיטליה, ומאחורי גבכם המסעדה במפורסמת ביותר בעולם הידועה בפיצות האיכותיות והטעימות ביותר שאנשים מכל העולם מגיעים במיוחד רק כדי לחוות את התענוג הקולינארי הזה… אבל אף אחד לא טרח להגיד לכם דבר על קיומה. מבלי להאשים אף אחד, פספסתם את הטעימה פיסת גן העדן הזו בגלל פספוס שיווקי. זה בדיוק אותו דבר כמו בהרצאה טובה: שווקו את הרעיון שלכם עוד הרבה לפני שאתם אומרים מה הוא: דברו על הבעיות שהיו קיימות עד כה (שהרעיון שלכם מציע להן פתרון), צרו גירוי בדמיון האנשים (שהרעיון שלכם תורם לרלוונטיות עבור הקהל), וכל דרך אחרת שמעלה את הצורך בהצעה או ברעיון שאתם מציעים.

שעשעו – יגאל סטולפנר, אחד מאשפי קידום האתרים בארץ העלה מאמר שהתייחס לאחת התובנות החשובות ביותר שעלתה בכנס בינלאומי למקדמי אתרים – מה הופך סרטון יו-טיוב לרווחי: 60% בידור, 30% השראה, 10% מיתוג. למען האמת, אני מוצא בנתון הזה רלוונטי מאד גם להרצאה מנצחת. 60% בידור לא אומר שאתם צריכים להפוך להיות קומיקאים, וגם לא אומר שאתם צריכים להפוך את ההרצאה שלכם למשהו היתולי, אלא פשוט לגרום לאנשים לחייך.

תהיו אוניברסאליים – להיות אוניברסאליים היא היכולת שלכם להפוך את מקרה הבוחן או הדוגמה שאתם הולכים להציג בצורה שאנשים יוכלו להתחבר אליה. למשל, קרה לכם פעם שישבתם בסלון, צפיתם בטלוויזיה ומנחה התכנית נתן לכם את התחושה שהוא לא רק מדבר אליכם אלא הוא גם מדבר עליכם? זו, אגב, הייתה דוגמה לשימוש בעקרון האוניברסאליות. למה? כי לכל אחד קרה שהוא ישב בסלון, צפה בטלוויזיה, והמנחה יצר תחושה שהוא ממש מדבר על מקרה שקרה לכם – בדיוק כדי לגרום לכך שעקרון האוניברסאליות יגרום לכם להתחבר.

ספרו בהדרגה ולא בבאת אחת – כאן זה המקום הטוב ביותר לשאול את השאלה: “האם יש לכם מושג מה הנושא הבא עליו אני הולך לדבר?” – לא וזה גם דיי ברור למה. כי אם הייתי מציג לכם את כל רשימת העקרונות מההתחלה, אולי לא הייתה לכם שום סיבה להמשיך לקרוא את יתר הטקסט. כל מה שהייתם עושים בראשכם זה לדבר עם עצמכם וחלקכם וודאי הייתם מנסים לנחש מה בדיוק המשמעות של כל אחד מהעקרונות, ואז הייתם מוותרים על קריאת יתר הטקסט. אם הייתי מקביל את ההסבר שלי לדוגמה אחרת הייתי אומר שזה דיי כמו לראות סרט מתח, שב- 30 שניות הראשונות הקריין ברקע היה מספר לכם איך מסתיים הסיפור. לכן מה שאתם צריכים לעשות זה באמת לספר ולחשוף את הנקודות שלכן בזו אחר זו ולא לספר הכל מההתחלה.

בססו את התוכן – אין ספק שלכל אחד ואחת מכן יש תכנים מעניינים ומרתקים להעביר לקהלים שלכם, ואין גבול לכמות התכנים והאפשרויות שאתם הולכים ללמד. אז איך ניתן בכל זאת לספק למאזינים שלנו תחושה של שייכות לתוכן שהם כלל לא מכירים? כיצד ניתן להסביר חומר חדש כאשר אין לקהל עדיין את הכלים להבין את מה שאתם הולכים ללמד או לדבר אודותיו? זו בהחלט נקודה חשובה עבור כל מי שמעביר תכנים לקהלים שונים. כאן אנחנו נעסוק ביכולת שלכם לעגן את האינפורמציה שלכם במשהו אחר שהוא מוכר לשומע. ברגע שהנמען יכול להזדהות או לקשר את התוכן החדש לתוכן אחר ומוכר, הוא ללא ספק יכול גם להבין את התוכן החדש בצורה הרבה יותר טובה. בנושא זה אפשר להתייחס לשני היבטים קריטיים.

הרצאה מעניינת – עם סיפור טוב

סיפור –כאשר אתם עומדים בפני קהל או מדברים אפילו עם חבר, אתם עושים את זה כל הזמן. אתם אולי לא שמים לב כמה אנשים מתחברים אליכם, אבל הם בהחלט מתחברים אליכם כי אתם מספרים סיפור, אתם מדברים אודות פיסת חיים שקרתה לכם. ואת עושים את זה כל-כך טוב כי כאשר אתם מספרים סיפור אתם מפעילים לאנשים שמקשיבים לכם אזורים מסוימים במוח. בספרם המרתק גיל ונילי פרץ (2010), על סודות השכנוע וההשפעה של אובמה, הם מסבירים שכשאנחנו שומעים סיפור גם הצד השמאלי של המוח וגם הצד הימני של המוח מעורב במלאכה: הצד השמאלי מעבד את המילים ונתונים נוספים שמועברים בסיפור, בעוד הצד הימני מדמיין את הסיפור, רואה את התמונה הכוללת ומזהה תבניות. העיבוד במוח השמאלי הוא יותר אנליטי, ליניארי ומתודולוגי, לעומת הימני – מתעסק ב”כאן ובעכשיו”, מבצע סינתזה ויוצר שלם מחלקים שונים. אז איך זה עוזר לנו להעביר את התכנים בצורה אפקטיבית? כשאנחנו מעוניינים להניע אנשים לפעולה – במיוחד בנושאים בעייתיים, קשים ועקרוניים – עלינו לספר סיפור שמאפשר לנמען לדמיין מציאות אחרת, מציאות בה הרעיון שלנו מתקבל על הדעת, זאת מתוך התחשבות באתיקה ככלל יסוד במעלה.

פעילות –פעילות היא דרך מצוינת להמחיש את הרעיונות שלכם. בין אם היא פעילות שאתם בעצמכם יוצרים מעין משחק-במה מרתק עבור הצופים שלכם ובין אם זו פעילות שאתם מנדבים משתתף מהקהל, או אפילו פעילות שאתם מאפשרים לקהל שלכם להתנסות בה בעצמו ללא התערבות שלכם (רק השגחה וניהול).  הפעילות מעגנת בצורה הפרקטית ביותר את הרעיון וכמו ממחישה אותו בצורה הטובה ביותר.

כלל האינטרס – התכנים שלכם הם וודאי מועילים וראויים, אך כלל האינטרס או כפי שמכנה אותו אשף השכנוע, המרצה והחוקר הבינלאומי, קווין דאטון – “אינטרס אישי נתפס”, היא היכולת לספק מענה על הצורך או האינטרס של הקהל. אם אתם עומדים בפני מורים – ספקו דוגמאות פדגוגיות, אם אתם עומדים בפני מנהלים – ספרו בדיחה על מנכ”ל, אם אתם מול ציבור מגוון – ספקו דוגמאות מהיומיום. מרצים טובים הם כאלה שיודעים להתאים את התוכן אל קהל היעד. כך למשל, כשהרצאתי על שפת גוף בפני סגל בכיר במשרד החינוך התחלתי את ההרצאה עם בדיחה על מורה, והשתמשתי בכל המיתוסים שמחנכים מכירים ויש להם את כל הסיבות לצחוק עליהם.

סכמו, הניעו לפעולה והשאירו חותם – הרצאה טובה היא כזו שמחברת בין כל הנקודות, מדגישה את התהליך המחשבתי שהעברנו את שומעינו, חוזרת בצורה קצרה ותמציתית את התובנות שנרצה ששומעינו יקחו איתם הלאה. אומנם, זה רק השלב הראשון ! השלב הבא הוא להניע אנשים לפעולה, לתת להם משפט אחד שקורא להם לעשות עם הידע הזה משהו שרלוונטי לחייהם. המשפט הזה חייב להיות מנוסח בקפידה, שכל מילה בו נתפרה בחוט משי שקל לשאת אותו הלאה ופשוט לזכור אותו. אומנם, גם כאן מלאכתכם לא תמה. השלב האחרון הוא אותו מרכיב שיגרום לאנשים השונים והמגוונים לדבר עליכם הרבה אחרי שההרצאה תסתיים. החותם הזה יכול להיות משפט מנצח שמשתמש במילות המפתח שמופיעות בשם ההרצאה, או משפט מבריק שנוגע בלב ליבו של הרעיון שניסיתם להעביר הלאה. המשפט הזה הוא החזון שלכם בהתגלמותו, הערך המוסף שניסחתם אותו כך שיהדהד הרבה זמן במחשבותיהם של כל אותם אנשים מיוחדים שהגיעו להרצאה. ובפרפרזה למשפט המוכר: קהל טוב הוא קהל שישמע אותך, אך קהל מצוין הוא קהל שיספר אודותיך.

כותב המאמר: עופר לנגר, מרצה לתורת השכנוע, רטוריקה ושפת גוף