התחברות

התחברות לחשבון

שם משתמש *
סיסמה *
זכור אותי

"מסע אל בטן האמונה" - על פסטיבל הקומבמלה בהודו

מאות, אולי אלפי גברים, צעירים וזקנים, חלקם עוטים אזור חלציים דל, רובם עירומים כביום היוולדם, למעט מעטה אפר לבן אפרפר, לעיתים כחלחל, המשוח על גופם מכף רגל ועד ראש. הם רצים ברחוב ההומה, קופצים וצועקים למצהלות הקהל המתגודד בצידי הדרך. רבים מהם אוחזים בקלשונות מתכת, סמלו של אלילם שיווה. מדי פעם נראים בינם ילדים צעירים מאוד, בגיל בית הספר היסודי, חלקם נישאים על כתפיים, גם הם עירומים ומשוחים באפר. עיני כולם פעורות לרווחה, עגולות, מעט מפחידות, כמו גם כל חזותם הפרועה. שערם מטונף וסבוך, לעתים קלוע בפקעת מעל ראשם, לעתים בראסטות. הם מרבים להשתעל, גם עקב עשן המדורות מעליהן הם מעבירים את רוב זמנם, כדי לחמם את מערומיהם בקור העז, וגם בשל עישון הצ'ילום, אותה מקטרת ממולאת בצ'אראס (סוג של חשיש), שהם מעשנים במטרה לדכא את היצר המיני, תוך חיקוי של האל.
 
נזירי הסדהו מלקטים נדבת מזון ממאמינים.צילום: דני ינאי. הרידוור, הודו 2010
הקהל באקסטאזה מוחלטת, ממטיר על הצועדים פרחים אותם הם משליכים בשמחה חזרה. נשים בקהל נושאות ידיים בספק תפילה ספק ברכה כשהן נעות מצד לצד בטירוף. האווירה מחשמלת. מוסיקה רועמת משתלבת בקריאות הכרוז המברך את הבאים ומכריז על בואם של גורואים נודעים מכל רחבי תת היבשת.
המשטרה והצבא משליטים סדר וגם מוודאים שלא תפרוץ חלילה אלימות מצד הגברים העירומים הידועים בהיותם חסרי גבולות ולעתים קרובות גם אגרסיביים.
לאחר מצעד הנמשך דקות ארוכות, מגיעים הגברים העירומים אל שפת הנהר ויורדים במדרגות המובילות אל אגן הטבילה, הגהאת. היום (12/2/2010) הוא יום הטבילה המלכותית של פסטיבל הקומבמלה (Kumbh Mela), הלא הוא פסטיבל הכד, הנערך השנה בעיר הקדושה הרידוור שלמרגלות ההימלאיה, על שפת נהר הגנגס הקדוש שהוא התגלמותה הגשמית של האלה גנגה. תאריך יום הטבילה עצמו נקבע באמצעות חישובים אסטרולוגיים מורכבים, על פי מפגשי הכוכבים, בידי חכמי הדת.
בעת שהגברים העירומים נערכים לטבילה, דואגים כוחות הביטחון המתוגברים לפנות מהאזור את כל שאר האזרחים שעסוקים בטבילה. מאות הגברים מסתדרים בשורות על שפת הנהר. הם צוחקים, צועקים, מעודדים זה את זה ומנופפים לכל עבר במחוות ניצחון ושמחה. לכשניתן האות, פורצים הגברים בסערה למים הקפואים כשהם מתיזים זה על זה, טובלים את כל גופם ושערם, מוודאים שלא נותרה פיסת עור משוחה באפר שלא נטבלה. או אז הם יוצאים מהמים, אינם טורחים להתנגב, וחוזרים במצעד למחנות האוהלים הפזורים בפאתי העיר. שם יאספו אפר לוהט מהמדורה וימשחו בו שוב את גופם, עד לטבילה הבאה.
זוהי טבילת הנאגא באבא, נזירי הסדהו העירומים, שהיא אחד מרגעי השיא של פסטיבל הקומבמלה, הכינוס האנושי הגדול בעולם. הפסטיבל נערך אחת לשלוש שנים, כל פעם באחת מ-4 ערים קדושות בהן, לפי המסורת העתיקה, טפטפה טיפה מכד הנקטר הקדוש עליו נאבקו האלים נגד השדים, וזכו בו. מאז, כל 12 שנים מגיע הפסטיבל שוב לעיר הרידוור.
הסדהו הנם נזירים פרושים החיים בשולי החברה ההינדית, לאחר שזנחו את תענוגות החיים, הבלי החומר, במטרה להשיג קיצור דרך לנירוונה, השלווה הנצחית בה הגוף חדל מגלגול הנשמות האינסופי. הם מתבודדים, עוסקים במדיטציה ועינוי הגוף, מושחים גופם באפר ומעשנים עשבים לרוב, בניסיון להתקרב ככל האפשר ולהידמות לאלילם הנערץ, אל ההרס ההינדי, שיווה. חלקם, ואולי האותנטיים שבהם, מבלים את רוב זמנם במערות בהרי ההימלאיה כשהם עוסקים, כאמור, במדיטציה ועינוי הגוף.
הסדהו במחנות האוהלים נוטים ברובם לקבל בברכה אורחים ותיירים, להדגים תנוחות יוגה מורכבות, לכבד בעישון ממקטרת הצ'ילום מלאת הצ'אראס, ואף להציג את כוח הסיבולת שלהם בעינוי איבר מינם באמצעות ליפופו סביב קלשון המתכת או אף העמסת משקל אדם על הקלשון המלופף.
הקומבמלה נקבע לפי חישובים אסטרולוגיים מורכבים ונמשך, לרוב, מאמצע ינואר עד אמצע אפריל. במהלך תקופה זו מגיעים מיליוני עולי רגל הינדים וכן תיירים מכל רחבי הודו והעולם לעיר הקדושה שבשר אסור בה. הם משתכנים במחנות אוהלים, מלונות ואשראמים סביב העיר ומגיעים בכל יום לטבילות בנהר הגנגס. בכל יום, כל השנה, מתקיימות טבילות שחרית וטבילות ערבית בטקס שנקרא פוג'ה. במהלך טקסים אלו טובלים המאמינים במי הנהר הקפואים, המגיעים היישר משלגי ההימלאיה, וכן מגישים לאלת הנהר מנחות ארטי (AARTI) הנראות בד"כ כקערת עלים ובתוכה פרחים ונר דולק. בשיא טקס הפוג'ה הופך הנהר ללפיד אש אחד גדול ומרשים. במהלך חודשי הקומבמלה הטקסים גדולים יותר וכן, לפי האסטרולוגיה, נקבעים מספר ימי טבילה מיוחדים, כל שבועיים עד חודש, כמו יום הטבילה המלכותית (שהשנה היה ב-12 בפברואר). בימים אלו החגיגות בשיאן. סביב התאריכים הנ"ל מגיעים כמויות ענק של עולי רגל וצליינים הטובלים בנהר במשך כל שעות היום. בשיאו של הטקס מתקיימת תהלוכת הסדהו אשר תוארה בתחילת המאמר.
מלבד תהלוכת הסדהו מתרחשות גם תהלוכות קטנות יותר של צליינים שהגיעו מכפרים שונים, נרגשים, עוטים על גבם מתקני מנחה מקושטים וצבעוניים אותם יטבלו במי הנהר ויאספו בהם מים קדושים שיוחזרו לכפרים בבקבוקונים קטנים למזכרת ותפילה. מבוגרים כילדים קטנים, כולם טובלים במים הקפואים בדבקות דתית כה עזה שנראה שמגינה עליהם מהקור המקפיא. המחזה מדהים. סביב הגהתות נמצאים גם חכמי דת, פנדהיטים, אשר מסייעים לצליינים באיתור שורשיהם המשפחתיים ובתפילות והכנה לטבילה. מצויים שם גם כהנים ברהמינים המשמשים כגלבים ומבצעים טקסי גז ראשון לשערם של הילדים והתינוקות. הדבר מזכיר מאוד את טקסי החלאקה היהודיים המתבצעים בל"ג בעומר בהר מירון. שער הילדים מגולח לחלוטין ונעטף בבצק צפ'אטי ומעורבב עם כסף ואז מוקרב כמנחה לאלת הנהר.
בעת קיום הפוג'ות שבשעות הבוקר המוקדמות ולפנות ערב, מסתובבים גם כהנים ברהמינים עם לפידים וקערות אש ומברכים את הטובלים אשר מתקרבים אל האש כדי לקבל ברכה, וגם כדי להתחמם מעט.
אני הגעתי להרידוור מספר ימים לפני הטבילה המלכותית על מנת להכיר את המקום ולהיערך היטב ליום הגדול, בו ציפיתי להשיג את התמונות החשובות של הנזירים העירומים טובלים בנהר. גיליתי שתנאי הצילום אינם פשוטים כלל ועיקר. טקסי הבוקר והערב נערכים בתנאי תאורה קשים במיוחד, כמעט בחושך מוחלט. במשך היום השמש חזקה מאוד ושורר בעיר מן אובך, ככל הנראה עקב כמות המדורות הגדולה שמדליקים הצליינים במחנות. שעות החסד והזהב של אור רך מועטות ונדירות, ודווקא בין סמטאות העיר הצפופות ניתן למצוא לעיתים, לפני השקיעה, מלכודות אור יפות ומעניינות. זוהי עונת החורף ובבוקר ובערב קריר מאוד, אך במשך היום חם מאוד. בימי הטבילה עצמם הצפיפות כה גדולה שגם היא מהווה אתגר רב, גם מבחינת תנועה והגעה זריזה ממקום למקום, במיוחד כשהשוטרים חוסמים אזורים שלמים למעבר, וגם עקב העובדה שקשה להשיג צילום נקי. לרוע מזלי לא הייתה ברשותי ויזת עיתונות וכך לא התאפשר לי לקבל היתר מעבר לעיתונאים שאמור היה לאפשר לי תנועה חופשית יחסית והגעה לעמדת העיתונות האסטרטגית הממוקמת על במה שעל שפת הנהר. בערב שלפני יום הטבילה עשיתי טעות ונטלתי כדור נגד צינון שתופעת הלוואי שלו היא עוררות יתר. לפיכך לא הצלחתי כלל לישון באותו לילה ובשלוש לפנות בוקר מצאתי את עצמי עם כל הציוד עלי בחדר 111 של מלון מהלקשמי הטחוב, מצטופף עם חבורה עליזה של צלמים הודים ומערביים שהתאחדו דרך פורומים שונים ברשת והתארגנו ליציאה משותפת לצילומים. בהתחלה עוד ניסינו להסתובב יחד במטרה שבעלי תעודת העיתונאי יסייעו לחסרי המזל כמוני לעבור את מחסומי המשטרה. אבל הצפיפות הגדולה לא ממש אפשרה לחבורה להישאר מלוכדת ואני מצאתי את עצמי בתנועה מתמדת במשך כל היום כשאני עובר ממחסום משטרה אחד לשני, מסורב מעבר בזה, אך מצליח לעבור את האחר. בסופו של דבר הצלחתי להגיע, עם קצת מרפקים וחוצפה ישראלית, לכל מקום שרציתי להיות בו וזכיתי לזוויות צילום רבות שגרמו לקנאה מצד לא מעט צלמי עיתונות שנתקעו באזורי העיתונות בלבד. במהלך מצעד הסדהו, למשל, הזמין אותי בחור סיקי צעיר לעלות אתו למרפסת חדרו במוטל המשקיף על הרחוב הראשי, וכך התאפשר לי להשיג זווית לא שגרתית של המצעד. לאחר מכן אף ירדתי לרחוב והסתובבתי בין הסדהו הצועדים כשאני מצלם ביניהם בלא בעיה. כשהם הגיעו לטבילה בנהר, לא התאפשר לי לעבור בזמן את מחסומי המשטרה ועד שהגעתי לגדת הנהר לעמדת צילום טובה (טובה אף יותר מזו של העיתונאים שמול אפם היו מתוחים כבלי טלפון וחשמל לרוב), כבר היו הסדהו בתוך המים. נודע לי שב"קרוב מאוד" צפויה להגיע קבוצת סדהו נוספת והחלטתי להמתין בעמדה ולא לזוז עד לבואם. לא שיערתי שהדבר ייקח יותר משלוש שעות בהן נצליתי בשמש הלוהטת עם עוד צלמים, על המדרגות המובילות לשפת הנהר. אבל אין ספק שזה היה שווה. אחר הצהרים הגיע המצעד הבא וזכיתי לחזות ולצלם את מאות הסדהואים מתייצבים בשורה עליזה על שפת הנהר, ובהינתן האות קופצים למים הקפואים לטבילה המלכותית והמטהרת. 
כשהסתיים היום הגדול והחגיגי, התרוקנה העיר מעט ממיליוני הצליינים, אך עדיין המונים נשארו לחגוג, לטבול, לעלות לרגל למקדשים על ראשי ההרים, או להסתובב בסמטאות העמוסות דוכני תה, מזון, שרשראות תפילה ושאר מזכרות. חלק מעולי הרגל נודרים לאלים נדרים שונים ומשונים טרם בואם, וניתן היה לראות אותם זוחלים לאורך קילומטרים בעלייה למקדש האלה (Mansa Devi) שחולש על הרידוור, ושאליו ניתן לעלות באמצעות רכבל. בימים שאחרי יום הטבילה חזרתי מספר פעמים לביקורים במחנות האוהלים של הסדהו, שתיתי אתם תה, סירבתי בנימוס להצטרף לשאכטה ממקטרת הצ'ילום (אני רק בענייני צילום) ומדוברי האנגלית המועטים שביניהם ניסיתי ללמוד מעט על תפיסת העולם שלהם. המדהים מכולם היה גאנש באבא, פרוש בעל חזות מזעזעת, ככל הנראה כתוצאה מאיזו מחלה איומה, פניו מושחתים ונראים כאילו נמסו כמו באיזה ציור סוריאליסטי של דאלי. בכל מקום אחר בעולם יש להניח שהאיש היה חי חיים אומללים ומדכאים, אולם בהודו הוא זוכה לכבוד ויראה עקב דמיונו המדהים לאל בעל פני הפיל, גאנש, בנו של שיווה אל ההרס שלפי המיתולוגיה כרת את ראש בנו בטעות והצליח להחזירו לחיים בעזרת ראש של פיל שעבר במקום. 
צליינית הינדית צעירה בפסטיבל הקומבמלה. צילום: דני ינאי, הרידוור, הודו 2010
 
דני ינאי, מרצה על תרבויות בארץ ובעולם, תושב גני תקווה, אב לשניים. צלם גיאוגרפי-דוקומנטרי. השתלם אצל מיטב המאסטרים של הצילום בישראל (כמו עדי נס, מיקי קרצמן, זיו קורן, אלדד רפאלי, רוני סופר ועוד). צילומיו פורסמו בכתבי עת שונים. הציג את תערוכת היחיד "עניין של אמונה". עבודותיו מוצגות בגלריית הרשת שלו: www.israelpics.com. על הפסטיבלים האקזוטיים של הודו הוא מספר בהרצאתו "מסע אל בטן האמונה". כמו כן מרצה על מונגולה, ארץ הנוודים, ועל קהילת השומרונים בהר גריזים.
 
דני ינאי, מרצה וצלם
פייסבוק: http://www.facebook.com/danny.lecture
גלריה: israelpics.com
אתר: dannyyanai.com
נייד: 054-6249394
אימייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

קישור למאמרו של דני ינאי במגזין קומפוזיציה: "מסע אל בטן האמונה - פסטיבל הקומבמלה בהודו" 
פרופיל-יו. המאגר הרב-תחומי הישראלי של מרצים, מנחי סדנאות ויועצים.

מרצים, מנחי סדנאות, מאמנים, יועצים ואנשי בידור



מרצה

MORE-INFO

אודותינו

פרופיל U הינו מאגר רב-תחומי המציע מנוע חיפוש מרצים, מנחי סדנאות, מאמנים, יועצים ואנשי בידור. שאיפתינו היא הנגשת הידע למבקרים ויצירת מאגר פרסומי זול עבור ספקי השרותים.

שאלות נפוצות

הרצאות מעניינות לעובדים

בקרו בעמוד הפייסבוק שלנו

צרו קשר

מרצים? מנחי סדנאות? יועצים?

במידה שתרצו שנחזור אליכם עם פרטים באשר לתהליך ההרשמה או קבלת אינפורמציה נוספת על האתר - השאירו את פרטיכם וניצור עמכם קשר בתוך כ- 24 שעות.

מאמר מומלץ...
טיפים למרצים לעמידה מול קהל - חלק ב בחלקו הראשון של המדריך, "טיפים למרצים לעמידה מול קהל – חלק א", עסקנו בכמה טיפים ש... תורת השכנוע - טכניקת המחויבות   מהי אחת מטכניקות השכנוע המובילות בעולם? כיצד לגרום לאנשים להיענות לכל הצע... קריאת שמע – סוד הכוונות   מובטח לכל בן בישראל המתמיד בקריאת תפילה זאת במיטה לפני עצימת עיניים לשינה... נתניהו - על רטוריקה להרצאה משכנעת בגאות ובשפל, בניצחונות הפוליטיים ובכישלונות, מילים תמיד היוו כלי רב עצמה עבור ... מבוא לתורת השכנוע   תורת השכנוע הינה כל דרך השפעה על אמונות, גישות, כוונות או התנהגות של אדם א...