כיצד להשתחרר מביקורת עצמית מזיקה?

1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 דירוג 0.00 (0 הצבעות)
יש לי וידוי: אני אלי קרסניץ ובמשך רוב חיי ביקרתי ושפטתי אחרים ואת עצמי ללא הרף. מה שיותר מביך מזה הוא שקיבלתי פידבקים על היותי ביקורתי מאנשים רבים ורוב חייתי הגבתי בהתגוננות, בוויכוח ובניסיון להכחיש ולהוכיח שזה לא נכון.
 
במבט לאחור אני מבין שפשוט פעלתי מתוך פחד. פחדתי מאוד שיגלו את האמת עלי, שיגלו כמה אני פוחד, ביקורתי, מתגונן וזקוק לאישור ואהבה.
הפחד הזה הפעיל אותי במשך הרבה מאוד שנים ותמיד הרגשתי לא בנוח בתוך העור של עצמי ליד אנשים אחרים ופשוט לא ידעתי להסביר לעצמי למה זה קורה (למרות שניסיתי להבין ולהסביר את עצמי בהרבה דרכים פסיכולוגיות ורוחניות).
 

מהי ביקורת עצמית

 
ביקורת עצמית היא גינוי. בהרבה דרכים יצירתיות של ביקורת ושיפוטיות אנחנו מגנים את עצמנו (ומה שאנחנו עושים לעצמנו אנחנו עושים גם לאחרים). עם השנים שמתי לב יותר ויותר כמה גינוי שזור כמעט בכל אמירה שלי גם אם במרומז, גם אם באופן מעודן, הגינוי תמיד היה שם. הרגשתי כאילו משהו מפעיל אותי מבפנים בלי שאני אבין לגמרי למה, כמו משהו שאימצתי מבחוץ, אולי מההורים בילדות ושהוא לא באמת הכוונה שלי. זה גרם לי הרבה אי נוחות ותסכול וחיפשתי במשך זמן רב את הדרך להרפות מהגינוי הזה וללמוד להיות נעים כלפי עצמי וכלפי אחרים.
 
הרי בסופו של דבר, מה הטעם לגנות את עצמי או מישהו אחר? זה מעולם לא הביא לתחושה נעימה יותר, זה יוצר רק כאב, ריחוק, פחד וסבל. אם משהו לא נעים לי, אני יכול לומר ואם יש גבול שחשוב לי להציב, אני יכול להציב אותו, אבל אין שום צורך לגנות את עצמי או אחרים בשביל זה.  כדי להשתחרר ממשהו, צריך להבין אותו קודם. להבין אותו לעומק, להבין אותו כך שלא יהיה יותר גינוי כלפיו. 
 
מבחינתי אני יודע שאני מבין משהו כשאין לי יותר גינוי כלפיו.
 
אז במקרה שלנו, להבין את הגינוי הביקורתי שלנו באמת, זה להיות במקום שלא מגנה אותו (מקווה שלא בלבלתי אתכם) או במילים אחרות - לא להיות ביקורתיים כלפי הביקורתיות. אז מהו הגינוי שלנו? הוא תוצר של פחד, של צורך בבטחון ואהבה. רק מתוך הצורך שלנו בבטחון ואהבה אנחנו מגנים את עצמנו ואחרים והמטרה הסמויה מאחורי הגינוי היא הדרישה לקבל את הבטחון והאהבה שאנו זקוקים להם כל כך.

 

למה אנחנו מבקרים את עצמנו?

 
 
אנחנו מבקרים את עצמנו כי זה מה שלמדנו לעשות. עצוב ככל שזה יכול להשמע, למדנו להיות מגנים, שיפוטיים וביקורתיים כי זו הדוגמה שגדלנו עליה. גם ההורים שלנו וגם הסביבה והחברה שבה גדלנו הייתה מבוססת על גינוי וביקורת כאמצעי להשגת מטרות שונות.
 
החשיבה מאחורי הגינוי היא כזו "אני אגנה, אשפוט ואאשים (את עצמי או את האחר) ואז אני אצור רגשות של פחד, אשמה, בושה וחרדה ואז תיווצר (לי או לאחר) מוטיבציה (מתוך פחד) לעשות את מה שאני רוצה שיקרה".
 
הבעיה עם החשיבה הזו היא שהיא יוצרת סבל רב, פחד, תסכול וגם התנגדות ובסופו של דבר נידונה לכישלון. העובדה שאנחנו לא מפסיקים לגנות את עצמנו שוב ושוב גם אחרי שנכשלנו עשרות, מאות ואלפי פעמים להשיג את מבוקשנו בדרך זו, רק מראה שאנחנו נמצאים במקום די נואש שפשוט לא מכיר דרך אחרת ומתוך חוסר אונים ממשיך להתאמץ ולסבול.
 
מעניין לשים לב למשל שכשאנחנו מרגישים באמת אהובים, כשיש לנו יום "טוב" (נסו להזכר ביום כזה), הצורך בביקורת וגינוי יורד וכשאנחנו מרגישים מרוקנים מאהבה, כשנדמה לנו שהחיים לא הולכים כמו שאנחנו רוצים, אנחנו נהיים יותר ביקורתיים ומגנים.
 
מה זה אומר? זה אומר שהגינוי נועד לתת מענה לצורך הבסיסי שלנו בבטחון ובאהבה.
קצת כמו סוללה של טלפון נייד - כשהסוללה הפנימית של אהבה ובטחון טעונה, אנחנו לא מרגישים צורך לגנות ולבקר וכשהסוללה הפנימית מרוקנת מאהבה ובטחון, הגינוי והביקורת שבים ומתעצמים והעולם כולו נראה לנו כמקום בעייתי, מסוכן ו"לא בסדר" שצריך לבקר ולגנות.
 

איך להשתחרר מביקורת עצמית באופן טבעי

 
 
הצורך בבטחון, באהבה, אישור, קבלה ויחס אוהב הוא צורך טבעי ואנושי ואי אפשר לוותר עליו. כשאנחנו פועלים מתוך מה שלמדנו בילדות ודורשים את זה באמצעות גינוי וביקורת, אנחנו סובלים ולא מקבלים מענה.
כדי לשנות את המצב אנחנו צריכים ללמוד לבקש. ללמוד לבקש את מה שאנחנו צריכים במקום לדרוש את זה באמצעות גינוי. קצת כמו אדם צמא למים שמתחיל לדרוש מים באיומים מכל מי שהוא רואה (קרוב לוודאי שיזכה להתנגדות ויחס אלים) לעומת אדם שפשוט מבקש ומראה את הצורך שלו במים (קרוב לוודאי שיזכה באמפטיה ומענה לצורך שלו). הצורך האנושי שלנו הוא צורך בבטחון, באהבה, באישור וכשאנחנו לומדים לבקש את זה מעצמנו (כן, ממש לבקש - נסו את זה עכשיו), הצורך בביקורת וגינוי מתחיל להתפוגג באופן טבעי. זה עצוב שלא למדנו לבקש את מה שאנחנו צריכים ולמדנו לדרוש, לגנות ולצפות שיתנו לנו אם נגנה ונאיים (בעיקר על עצמנו) אבל זה משמח לדעת שאנחנו יכולים ללמוד לבקש מחדש.

הנה תרגיל מעשי פשוט שמאפשר להפוך דרישות של גינוי וביקורת לבקשות נעימות

1. שאלו את עצמכם: מה אני דורש מעצמי על ידי ביקורת וגינוי עצמי?
להיות יותר חכם? יותר מוצלח? יותר עשיר? יתר מושך? יותר מתחשב? יותר נאהב? יותר רזה?

2. שאלו את עצמכם: מה ארגיש, מה יהיה הרווח הרגשי שלי כתוצאה מכך שהביקורת והגינוי שלי יקבלו את מבוקשם?
מהו הדבר הטוב שארגיש בתוכי אם הביקורת והגינוי יקבלו את מה שהם דורשים?
ארגיש יותר אהוב? יותר חופשי? יותר בטוח? יותר מוערך? יותר נינוח?

3. בקשו להרגיש את מה שקודם דרשתם.
כעתם נסו את זה: פשוט בקשו מעצמכם במילים (אפשר בלב), להרגיש את אותם דברים שקודם דרשתם:
אני מבקש\ת להרגיש אהוב
אני מבקש\ת להרגיש חופשי
אני מבקש\ת להרגיש בטחון
וכו'...

שימו לב שאתם רק מבקשים, לא דורשים. שימו לב אילו תחושות מתעוררות בכם, אפשרו לעצמכם להרגיש בלי לנסות לשנות או להבין דבר והרשו לאינטואיציה שלכם להנחות אתכם.

ללמוד לבקש את מה שאנחנו צריכים מהמקומות העמוקים ביותר בנו ולהחליף את הגינוי והביקורת בבקשות טבעיות, זהו תהליך ומסע של העצמה,וכמו כל מסע הוא מתחיל בצעד הראשון, בהבנה.

תוכלו להאזין להסבר קצת יותר מעמיק בנושא שחרור מביקורת עצמית באופן טבעי ובסרטון המצורף למאמר זה.

נכתב על ידי אלי קרסניץ (
Ph.D) - מטפל רגשי ומפתח גישת "להכיר בעצמי" לצמיחה והתפתחות אישית מתוך התבוננות פנימית, קבלה ואהבה עצמית.



אלי קרסניץ - איך להשתחרר מביקורתיות, שיפוטיות... by eli-krasnits

MORE-INFO

אודותינו

פרופיל U הינו מאגר רב-תחומי המציע מנוע חיפוש מרצים, מנחי סדנאות, מאמנים, יועצים ואנשי בידור. שאיפתינו היא הנגשת הידע למבקרים ויצירת מאגר פרסומי זול עבור ספקי השרותים.

שאלות נפוצות

הרצאות מעניינות לעובדים

בקרו בעמוד הפייסבוק שלנו:

צרו קשר

מרצים? מנחי סדנאות? יועצים?

במידה שתרצו שנחזור אליכם עם פרטים באשר לתהליך ההרשמה או קבלת אינפורמציה נוספת על האתר - השאירו את פרטיכם וניצור עמכם קשר בתוך כ- 24 שעות.

לחצו כאן ליצירת קשר