דוגמאות לשת"פ בתחום המו"פ הצבאי בין ארה"ב לישראל ומבט חטוף על התעשיות הביטחוניות האמריקאיות

1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 דירוג 0.00 (0 הצבעות)
הדה רכניץמאז סוף המאה ה19 ובעיקר מאז ראשית המאה ה20, ארה"ב נחשבת לחברה תעשייתית. מאמצע שנות ה70, החל מעמד זה להשתנות הן כתוצאה מהתפתחויות בתעשיה העולמית כאשר מדינות כמו יפן למשל, החלו להתחרות בה והן כתוצאה מהמעבר לחברה פוסט – תעשייתית.בחברה פוסט תעשייתית, המוקד עובר מתעשיה לשירותים ובעיקר לשירותי מידע כמקור התעסוקה הראשי.ישנה שקיעה של התעשיות הוותיקות ( טבק,טקסטיל,מכונות...) ולעומתן צומחות תעשיות עתירות ידע,כולל תעופתיות: דה-תיעוש מול תיעוש מחדש.
שינוי זה הוביל גם לשינוי בפריסה הגיאוגרפית של התעשיות, כאשר בדרום ובמערב ארה"ב, החלו מתרכזים מפעלי תעופה רבים . יתרונם של אזורים אלו הינו בכך שהם דלי אוכלוסיה ובעלי תנאי אקלים מתאימים, המאפשרים לקיים ניסויים מוצלחים בכלי נשק – ובעיקר  בתחום התעופה/טייס.
 
 
בשנים האחרונות חל גידול במספרן של החברות הגדולות בדרום ובמערב ארה"ב בשל התרחבות פעילותן של חברות גדולות שעיסוקן החלל, האנרגיה, התקשורת,האלקטרוניקה.התרחבות זו הינה כה משמעותית עד כדי כך שהביאה להצטרפותן לרשימת 500 החברות האמריקאיות הגדולות.
חלק מתעשיות עתירות ידע אלה, כגון התעופה הצבאית, נהנה מחוזים מימשליים. פיתוח תוכנית החלל ב"משולש החלל" ( יוסטון-טקסס, הנטסויל – אלבמה, כף קנבראל-פלורידה) הביא בעיקבותיו פעילות מגוונת בתחום הפיתוח באלקטרוניקה ובתחומים משיקים.
 
באמצעות הפניית משאבים לפיתוח אזורים נידחים, כגון רשות עמק הטנסי או פיתוח תעשייה צבאית במערב ארה"ב, משפיע המימשל האמריקאי על קידום יוזמות תעשייתיות חדשות.... רוב השקעות המימשל מופנות למפעלי תעשייה המייצרים למען צבא ארה"ב (בעיקר במערב ארה"ב). השקעות אלה הביאו לפיתוח מו"פ משמעותי בתחום התעשייה עתירת הידע וזרזו את פיתוחם של אזורים בדרום ובמערב המדינה, שהיו קודם לכן שוממים.
בניו אינגלנד למשל, צומחת בשנים האחרונות, במהירות, תעשיה אווירית חשובה.
ברוב מערכות הכלכלה המתקדמות בעולם חולש מספר מצומצם יחסית של חברות גדולות, על הייצור התעשייתי כולו, על המימון, על הבנקאות, ועל הביטוח. ההנהלות הראשיות מארגנות ומנהלות את האימפריות הכלכליות ומשקלן בכלכלה הפוסט תעשייתית הולך וגדל על חשבון משקלו של הייצור התעשייתי. להנהלות יש גישה למידע בתחום המניות, התפתחויות טכנולוגיות, שינויים במדיניות הממשלה, שינויים בשערי מטבע והשפעה על יציבותם הכלכלית של ספקים ושירותים.
המחקר והפיתוח (מו"פ) של מוצרים חדשים הוא יקר ומורכב. חשיבותו של המו"פ נובעת מהקשר ההדוק בין התפתחות טכנולוגית והתפתחות כלכלית. המו"פ בארה"ב מתחלק בין הממשל הפדראלי לבין מפעלי התעשייה (מו"פ פרטי).
ההשקעה הכספית הגדולה אפשרית רק בחברות גדולות בעלות משאבים רבים ולכן, מתנהל המו"פ בריכוזים העירוניים הראשיים שבהם מצויים ההון והידע המקצועי הנדרש. פריסתם הגיאוגרפית של מוסדות המו"פ האמריקאיים מתקיימת בהתאמה עם פריסתם של המוסדות להשכלה גבוהה, של מפעלים לייצור מתמחה ושל הנהלות החברות ולכן, רובם מרוכזים ב"רצועת החרושת".
יש להבחין בין מוסדות המו"פ הממשלתי המפוזרים יותר על פני ארה"ב, בהשוואה למו"פ הממומן ע"י ההון הפרטי וזאת בגלל השפעתם של חברי קונגרס המעוניינים בהקמתם של מוסדות מו"פ במדינות אותן הם מייצגים.
חברות תעשייה גדולות נוטות למקם את פעילות המו"פ שלהן בהתאם לצורכי החברה, אך יש לציין שהחוקרים עצמם מעדיפים שלא להימצא בקירבה גדולה מידי להנהלות החברות כדי לשמור על אווירה של פתיחות וחופש מדעי. מכאן, שפריסתם של מרכזי המו"פ מותאמת לזו של מרכזי הייצור התעשייתי וכך מובטח קשר ישיר בין עבודת הפיתוח והייצור.
התעופה הצבאית מהווה חלק גדול וחשוב מהתעשיות הביטחוניות האמריקאיות . תעשיות אלה מאורגנות גם בלובי הנשק, אשר יש הרואים בו את הלובי החזק ביותר בארה"ב (יש המציינים את לובי הנפט, התרופות, הטבק... ).
לובי הינו קבוצה אשר חבריה שותפים לאותן מטרות ופועלים ב2 דרכים כדי לקדם מטרות אלה : דוחפים למען חקיקה שתועיל לאינטרסים של הקבוצה או מונעים חקיקה שלדעתם עלולה לפגוע באינטרסים הללו. הלובי'ס, הקרויים גם "קבוצות אינטרס" או " קבוצות לחץ" (וכדי לקבל מעמד של לובי,יש לעבור תהליך בירוקראטי מסובך מול משרד המשפטים האמריקאי), יכולים להיות בעלי תוחלת חיים ארוכה, דוגמת קבוצות מיעוט אתניות הלוחמות להשיג זכויות אזרח, או מוקמים אד-הוק, דוגמת קהילה המתנגדת להקמת אנטנה סלולארית ליד ביתה. הלובי'ס מעסיקים לוביסטים מקצועיים, שנקראים למסור עדות בפני ועדות הקונגרס ופונים ישירות לכל זרועות המימשל.הלובי'ס החזקים, דוגמת לובי הנשק, הצליחו לצבור עוצמה רבה מאד בוושינגטון. השימוש בלוביסט מקצועי כדי לקדם אינטרס, יעיל יותר מאשר פניה ישירה לנציג המקומי בקונגרס. הפוליטיקאי מעוניין לשוחח עם הלוביסט, הוא יודע שלהחליף איתו מספר מילים באופן פרטי לא מהווה בזבוז זמן ובדרך כלל,אף יכול להועיל לו. לא פעם הדרישה של הלובי'ס הינה לקבל תקציבים נוספים כדי לפתח פרוייקטים מיוחדים.
ללוביסטים ישנם לעיתים רעיונות טובים, אך הם גם תורמים להגברת השחיתות במימשל ולחיזוק הקשר הכל כך לא בריא של "הון – שלטון".
דוגמה לעוצמתם של הלובי'ס ניתן לראות בניסיונות שנעשים כדי לבטל את הזכות להחזיק נשק, אשר קיבלה תוקף במסגרת התיקון השני לחוקה ("מגילת הזכויות" ).מאחר שלובי הנשק והטבק,הלובי הכל כך חזק, מתנגד לבטל את הזכות הזו,כמו גם העובדה כי לצורך ביטול התיקון נדרש רוב של 2/3 ב2 בתי הקונגרס ובקרב המושלים, הופכת את הסיכוי לבצע תיקון זה בעתיד הקרוב לאפסי.
אחת הדרכים הנוספות, המוכרות בארה"ב להשפעה היא באמצעות תרומות. חברות נשק, למשל, מקדמות בין היתר את המצע שלהן בקונגרס, באמצעות תרומות למפלגות השונות ולמועמדים שלהן.
בשנים האחרונות עסק בית המשפט העליון בארה"ב לא פעם בשאלה, האם יש להגביל תרומות אלו. ב2002 נקבע שצריך להיות פיקוח על התרומות ויש להגביל אותן באופן משמעותי, שכן הן מפריעות להליך תקין של התדיינות בקונגרס.
ג'ורג' בוש לא הסתיר מהציבור, שמשימתו הראשונה, עם כניסתו לבית הלבן, היתה להעניק הטבות לגופים שסייעו לו להבחר, דוגמת תעשית הנפט, הנשק...
אך מה אתה יכול לתת לתעשיה שכבר יש לה הכל ושמקבלת כ200 מיליארד$/שנה מכספיו של משלם המיסים ? אתה נותן לה מלחמה... ואם אפשר,יותר מאחת...
שנים של סכסוכים במזרח התיכון למשל, והכנסות גבוהות מנפט גרמו לכך שהאזור הפך להיות אחד המרכזים הגדולים לייבוא של נשק מהעולם ובעיקר מתעשיות הנשק של ארה"ב. ישראל הינה קניינית רצינית בשוק הזה. לא פעם נוצרים קשרים בין לובי הנפט, ללובי הנשק בארה"ב, שני הלובי'ס הנחשבים לעוצמתיים ביותר.
 
שיתוף פעולה בין ישראל לארה"ב
הפנטגון מתערב לא פעם כדי לגרום לגופים חוץ – אמריקאיים, לבטל את השתתפותם במכרזים, לטובת התעשיות האמריקאיות. ב 2009 למשל, אילץ הפנטגון את התעשיה האווירית לסגת ממכרז בשווי 12 מיליארד $, עבור חה"א ההודי. דובר על יצור 126 מטוסי קרב רבי תפקידים – mrca- multi role combat aircraft. התעה"א היתה אמורה לספק מערכות מכ"ם של אלת"א, למטוס ה"גריפיין" של "סאאב" השבדית. הפנטגון לחץ על משהב"ט, שלחץ על התעה"א, לסגת מן המכרז מחשש ששימוש ישראלי בטכנולוגיה אמריקאית, ישולב בסופו של דבר, במטוסים ההודיים. זו היתה הסיבה הרשמית שנמסרה, אך נראה כי הסיבה האמיתית היתה הרצון של הפנטגון לאפשר ל"בואינג" ול"לוקהיד מרטין",להתחרות במכרז.חששו שהתעה"א,אם תיקח חלק במכרז, תדרוש מחיר נמוך יותר מהחברות האמריקאיות. גם ב2006, לחץ אמריקאי הביא להצלחה של "בואינג" לזכות במכרז ולייצר מערכות מודיעין מוטס עבור מטוסים של דר' קוריאה,בעלות של 2 מיליארד $.זאת, למרות שההצעה האמריקאית היתה גבוהה ב700 מיליון $ מזו הישראלית. אך הפנטגון הטיל הגבלות על ההצעה הישראלית והתעה"א לא יכולה היתה לגשת יותר למכרז.
הסיוע האמריקאי לישראל – צבאי ואזרחי- מגיע לכ3 מיליארד$/שנה.לכך יש להוסיף הקצבות נוספות, תחת כותרות שונות, כך שאפשר לומר שהסיוע נע למעשה סביב ה6-8 מיליארד$ /שנה. סיוע החוץ משמש גם ככלי פוליטי ובתור שכזה הוא מעניק לארה"ב השפעה פוליטית במקומות רבים בעולם,כולל ישראל.
אחד התומכים הגדולים בהמשך הענקת הסיוע לישראל (גם בעיתות של מצוקות כלכליות) – הינו לובי הנשק, שכן ישראל נדרשת להוציא כ3/4 מסך הסיוע הצבאי על כלי נשק, כולל מטוסים,שיוצרו בארה"ב. את ה16-F למשל, מייצרת "לוקהיד מרטין",החברה בלובי AEROSPACE INDUSTRY ASSOCIATION, לובי שתרומותיו לפוליטיקאים גדולות פי 2 מסך כל התרומות שתורמים גורמים פרו – ישראליים לגופים פוליטיים בארה"ב.
משרד הביטחון החליט בשנת 1987 להצטרף לארה"ב בפיתוח יכולת יירוט טיל קרקע-קרקע (טק"ק), במסגרת תוכנית ה-SDI ("יוזמת ההגנה האסטרטגית" / "מלחמת הכוכבים" ) של הנשיא רייגן. בסוף 1988 נחתם הסכם עם ארה"ב להרכבת אב-טיפוס לטיל נגד טק"ק, "החץ".
בכירי משרד הביטחון ראו בהצעה האמריקאית להצטרף ל-SDI ולפתח הגנה מול טילים בליסטיים טקטיים, הזדמנות להשיג רווחים טכנולוגיים, פוליטיים, ביטחוניים וכספיים. כן עלה הנימוק של התגוננות מול הצטיידותן של מדינות ערב בטילים בליסטיים.
טילים בליסטיים

העבודה על פרוייקט " החץ" החלה ביולי 1988. הקבלן הראשי של הפרוייקט היה התע"א, ומשתתפים בו מפעלים נוספים כמו רפא"ל ותע"ש, המספקים מרכיבים של הטיל ( מנוע, רש"ק, מערכת הנחיה...). בשלהי 1990 הוקמה במשרד הביטחון מינהלת תוכנית ל"חץ", "חומה", במטרה לרכז ולתאם את פעולות מערכת הביטחון הקשורות ב"חץ".
פרוייקט ה"חץ" הוא פרוייקט משותף של ישראל וארה"ב. ארה"ב, באמצעות מינהלת ההגנה בפני טילים באליסטיים, מממנת את מרבית פיתוחה של מערכת ה"חץ". עלות הפרוייקט עד ספטמבר 2000 היתה 1.1 מיליארד דולר. כאשר ארה"ב סיפקה כ-65% מסכום זה.
ב-15 במארס 2000, נמסרה סוללה של טילי ה"חץ" באופן רשמי לחיל האוויר מידי מפתחיה במשרד הביטחון. בכך הפך חה"א הישראלי לראשון בעולם המפעיל סוללת טילי יירוט נגד טילי קרקע-קרקע.
ב2003 נחתם הסכם בין "בואינג" לתעה"א לייצר את "החץ".ההסכם נועד להוזיל את עלויות היצור ולאפשר לצה"ל להצטייד בסוללות רבות יותר. עלותו של טיל אחד הוערכה אז ב3 מיליון $." בואינג " אמורה לייצר רק את הטיל המיירט עצמו. היא היתה מעוניינת למכור אותו גם למדינות נוספות, דוגמת יפן, אך המימשל צריך קודם לאשר זאת. BOEING, חברת התעופה הגדולה בעולם,נוסדה ב1916. ב2006 הגיעו הכנסותיה ל63.6 מיליארד$, מתוכם 3 מיליארד רווח נקי. ב2009 ההכנסות הגיעו ל68.3 מיליארד$, ב12% יותר מאשר ב2008.היא נהנית מעתודות בסך 316 מיליארד$ - פי 4 יותר מהכנסותיה השנתיות.
חברת תעופה חשובה נוספת,הינה Lockheed Martin- אשר הוקמה ב1912 בידי האחים אלן ומלקולם לוגהד בסנטה ברברה, קליפורניה,בשם לוקהיד, והתאחדה ב1995 עם חברת הכימיקאלים,הטילים וחומרי הבנייה "מרטין מריאטה" לכדי חברת "לוקהיד מרטין". "לוקהיד מרטין" הינה חברת פיתוח הנשק הגדולה בעולם אשר 80% מתוצריה הכוללים מטוסים, טילים, ומערכות חלל, נמכרים לכוחות צבא ארה"ב ושאר סוכנויות ממשל אמריקניות.
בסיסה של החברה ממוקם בבת'סדה,מרילנד והיא מעסיקה כ־140,000 אנשים בכל העולם. המכירות ב-2005 הסתכמו ב-37.213 מיליארד $ וצבר ההזמנות עמד על 74.825 מיליארד $. ב2009 הגיעו הכנסותיה ל45.189 מיליארד$ והעתודות ל- 80.9 מיליארד$.
הפרויקט העיקרי של החברה הוא מטוס ה35 - F (עלותו כ2.2 מיליארד $ ) לאחר שזכתה בחוזה לפיתוחו בשנת 2001.
קוריוז הנוגע ל"לוקהיד מרטין" : אחת מחטיבות העילית של המפעל נקראת בשם "סדנת הבואשים" (SKUNK WORKS) והיא הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-20. מקור השם הוא בקומיקס אמריקאי מאותה תקופה. בקומיקס מתואר מפעל פלסטיק שפלט ריחות רעים לאזור בו עבדו מהנדסי מטוסים. "סדנת הבואשים" שמשמשת כחטיבת פיתוח ותכנון,הייתה סודית ביותר ומספר אנשיה לא עלה על 150. היא הייתה כל כך סודית שלפעמים ראשי המפעל היו רואים את המטוס שפיתחו שם רק בטקס הגלילה. בראש החטיבה עמד שנים רבות המהנדס Clarence L. “Kelly” Johnson שנבחר על ידי מגזין התעופה "אוויישין וויק" , כאחד מ 10 האנשים שהשפיעו יותר מכל, על עולם התעופה. בין מטוסיו הידועים: P-38 לייטנינג,3 -P 80-P 104-F סטארפייטר וU-2. הוא לקח חלק גם בתכנון של "הציפור השחורה". בשנת 2004 עיצבה החטיבה מטוס מנהלים על-קולי (תמורת 25 מיליון$) לחברת סופרסוניק אירוספייס אינטרנשיונל (SAI). את "לוקהיד" זיעזעה לא מעט פרשית השחיתות שנמשכה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה20.לפרשיה היו הדים במערב גרמניה,איטליה,הולנד ויפן ובארה"ב היא כמעט מוטטה את התאגיד שכבר היה נתון בקשיים עקב כשלונו של ה 1011 –L טריסטאר.
"הועדה לפעילות פוליטית" PAC- של לוקהיד הינה אחת מ50 ה"ועדות" היותר "אדיבות" הקיימות בארה"ב, עם תרומות של כ1.2 מיליון $/שנה לכ260 מועמדים לקונגרס. ב2004, 62% מהתרומות הלכו למפלגה הריפובליקנית (בוש)."אדיבות" זו מעניקה לה השפעה פוליטית רבה הן על הרשות המחוקקת והן על הרשות המבצעת.
סוכנות החלל האמריקאית NASA - National Aeronautics and Space Administration, "מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי") הוקמה ב1 באוקטובר 1958 מכוח "החוק הלאומי לאווירונאוטיקה וחלל" ותקציבה השנתי הנוכחי עומד על מעל ל-17 מיליארד$.
הישגה הבולט ביותר של הסוכנות היה הנחתת האדם הראשון על הירח במשימת "אפולו 11", ב20 ביולי 1969. תוכנית אפולו הייתה הנסיון היחיד-עד כאן- בהיסטוריה, להנחית בני אדם על הירח. במהלך 6 משימות נחיתה, מיולי 1969 ועד דצמבר 1972, הונחתו על הירח 12 אסטרונאוטים אמריקנים בסך הכול. המטה של נאס"א נמצא בוושינגטון הבירה.
נאס"א הוקמה בעקבות הצלחתה של תוכנית החלל הסובייטית, ששיגרה לחלל את הלווין הראשון בעולם, ספוטניק 1, ב4 באוקטובר 1957. בהשפעת הקונגרס, חתם הנשיא אייזנהאור על הצו להקמת הסוכנות ב-29 ביולי 1958, והיא החלה לפעול ב1 אוקטובר 1958. הימים היו ימי "המלחמה הקרה" בין שני הגושים והמירוץ לחלל ובחלל הפך לחלק חשוב ב"מלחמה" זו.עם הקמתה, הסוכנות כללה ארבעה מרכזי מחקר והעסיקה כ-8,000 עובדים. היא הורכבה בעיקר מהסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה (NACA) שהוקמה בשנת 1915, וממרכזי המחקר של הצבא והצי.
פרוייקט צבאי משותף לישראל ולארה"ב ( בעיקר בנושא המימון),בתחום התעופה,היה מטוס "הלביא".שר הביטחון, עזר ויצמן, סבר ב1980, כי לאור העלות הגבוהה של המטוסים האמריקאים, יש צורך בפיתוח מטוס זול, אותו ניתן יהיה לרכוש בכמויות גדולות, שיהווה מטוס משלים למטוסים האמריקאים ויאפשר סד"כ גדול של מטוסים (מעין תחליף ל"סקייהוק"). בתחילת 1984, אישר המימשל האמריקאי מימון של פרוייקט "הלביא" מכספי הסיוע הביטחוני, כולל המרת 250 מיליון $ לשקלים.
הסיבות להפסקת הפרוייקט: ממשלת ישראל החליטה להפסיק את פרוייקט "הלביא" ב-30 באוגוסט 1987. ההחלטה התקבלה בעקבות דו"ח אמריקאי, שקבע כי אין הגיון כלכלי בפיתוח המטוס, וכי עלות הפרוייקט גבוהה במאות אחוזים מהמתוכנן. עוד מתחילת הפרוייקט נמצאו ל"לביא" מתנגדים רבים. הטענות העיקריות גרסו כי: מחירו יהיה גבוה בהרבה מן המתוכנן, כשיטוס יהיה מיושן יחסית לבני דורו ולכן עדיף לרכוש מטוס מוכן ולהתאימו לצרכים המקומיים. חלק מתחזיות אלו אכן התאמתו והובילו להפסקת הפרוייקט. ב-1985, הצטברה חריגה של למעלה מ-100% בעלות הפרוייקט. כמו כן, התברר שהוא יקר ב-2 עד 2.5 מיליארד $ מתוכנית חלופית של F-16. לאחר החלטת הממשלה בנוגע להפסקת הפרוייקט, התחייבה ארה"ב להגדיל את הסיוע הביטחוני לישראל, לפרוע את החובות שהיו קשורים בפרוייקט, ובנוסף, כפיצוי ראשוני, לספק לישראל 150 מטוסי F-16 מתקדמים.יש לציין שהפרוייקט עורר התנגדות ולחץ מצד גורמים שונים,( ובהם האמריקאים,תעשיינים מסוימים וכוחות היבשה), שחששו פן תקציב "הלביא" ינגוס מחלקם בתקציב הביטחון.
 
אמריקנולוגית, מומחית ומרצה בנושאים: היסטוריה, אקטואליה, יחב"ל, פוליטיקה וקהילה יהודית אמריקאית.
 
למאמר נוסף של הדה רכניץ - "51 שנה לחלומו של מרתין לותר קינג..."

 

 
 

מרצים, מנחי סדנאות, מאמנים, יועצים ואנשי בידור

מרצה
 

MORE-INFO

אודותינו

פרופיל U הינו מאגר רב-תחומי המציע מנוע חיפוש מרצים, מנחי סדנאות, מאמנים, יועצים ואנשי בידור. שאיפתינו היא הנגשת הידע למבקרים ויצירת מאגר פרסומי זול עבור ספקי השרותים.

שאלות נפוצות

הרצאות מעניינות לעובדים

בקרו בעמוד הפייסבוק שלנו:

צרו קשר

מרצים? מנחי סדנאות? יועצים?

במידה שתרצו שנחזור אליכם עם פרטים באשר לתהליך ההרשמה או קבלת אינפורמציה נוספת על האתר - השאירו את פרטיכם וניצור עמכם קשר בתוך כ- 24 שעות.

לחצו כאן ליצירת קשר