הרצאות טד: איך סוחפים קהל?

1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 דירוג 0.00 (0 הצבעות)
עופר לנגר, מרצה לתורת השכנועכל הנושא של הרצאות הוא תחום מאד מעורפל, שמושך מרצים רבים לנסות ולהבין כיצד סוחפים קהל לא משנה מה נושא ההרצאה? גם כאשר יש ברשותכם נושא מעניין - איך הופכים אותו ל- Appealing לקהל היעד? ואיך הגיוני שהרצאות טד הצליחו למצוא את הנוסחה המנצחת לכך?
כמרצה לעמידה מול קהל, תורת השכנוע ושפת הגוף, תמיד עניין אותי לפצח את "הצופן הגנטי" של הרצאה. הנה קטע מרתק של סיימון סינק שישמש עבורנו כמקרה בוחן:


הרצאות מעניינות: מה באמת הסוד שלהן?

כמי שמייעץ וגם מעביר הרצאות בנושא, אני יודע שאין שיטה אחת לעשות זאת. צפיתי כבר ביותר מידי הרצאות בחיי על אנשים שטוענים שמצאו את "הצופן הגנטי" של הרצאה סוחפת. אבל האמת היא שכולם צודקים. אין שיטה אחת ליצירת הרצאה מרתקת. הרצאה סוחפת מורכבת מהמון פרמטרים. הנה 3 פרמטרים משמעותיים שלדעתי יוכלו לסייע לכם בבניית הרצאה סוחפת, עוצמתית שתהווה השראה לאחרים.

 

1. דילוג בין שאלות

היוריסטיקות הן קיצורי דרך שהמוח האנושי עושה כאשר הוא נתקל במידע שעליו לעקל. Priming Effect, הוא הפעלה מסוימת אסוציאציות בזיכרון, לפני ביצוע פעולה כלשהי. האפקט מגביר את הזמינות של מידע בזיכרון או במודעות כתוצאה מחשיפה לגירוי או אירוע מקדים.

דוגמה להיוריסטיקה היא שאם תראו בטלוויזיה מישהו זוכה בלוטו, יש סיכוי שלאחר מכן כשתצאו לרחוב ותראו דוכן לוטו – אתם תחשבו שיש סיכוי שזה גם יקרה לכם.

 
ההקדמה הזו נועדה להסביר שגם בהרצאות – דילוג בין שאלות הוא סוג של היוריסטיקה. שאילת שאלות עוזרת לקהל שלכם לחשוב על עצמו אל מול אותן שאלות. הנה דוגמה פרקטית שאפשר להשתמש בה בהרצאה: "אז איך אנשים פשוטים מצליחים במרוץ המטורף של החיים? האם באמת לכל אדם פשוט מהשורה יש סיכוי להפוך למיליונר? ואם כן, איך בדיוק עושים את זה?"
 
זו דוגמה לכמה שאלות פשוטות, אבל כאשר אתם שואלים זאת במהלך הרצאה, כל אחד מנסה לבחון עם עצמו כיצד הוא היה יכול להצליח? האם יש לו סיכוי להפוך למליונר וכדומה.

 

הרצאות סוחפות

 

2. מודולריות

 
כמעט כל הרצאה שראיתי בשנים האחרונות הציעה איזשהו מודל, איזושהי שיטה, דרך או טכניקה; ולא בכדי. מרצים – במודע או שלא במודע – משתמשים במודלים ובונים עליהם הרצאות שלמות. למודלים יש כמה יתרונות:

 

         א.         עוזרים לזכור – מודל הוא סוג של רשימה. כל מי שעשה בגרות בהיסטוריה יסכים שגם את הסיפורים הארוכים ביותר והמורכבים ביותר אפשר לסכם בצורה פשוטה על-ידי רשימה. מודל/רשימה עוזרת לנו לזכור דברים ולכן אנשים אוהבים אותה.

         ב.         יוצרים מתח – כאשר מציגים מודל, וחושפים כל פעם שלב אחד במודל, הדבר יוצר תחושה של מתח. מהי הנקודה הבאה? מה הטיפ שישנה את חיינו? אולי כדאי לי להשאר עד הסוף כדי לעזור לעצמי לשפר את חיי? כלומר, לא רק המודל הוא משמעותי אלא גם אופן החשיפה שלו, שיוצר מתח ועניין.
 
          ג.          מקנים תחושה מדומה של זמן – למה אנחנו נהנים כל כך מסרט או מהצגה? אחת הסיבות היא כי יש לנו מראש תחושה של זמן. אנו יודעים מראש שבזמן של שעה וחצי בערך אנחנו הולכים לצחוק/לבכות/להיות במתח. זו בדיוק אותה תחושה מדומיינת שמודל מעניק לנו. אם אני יודע שההרצאה הולכת לעסוק ב- 5 דרכים להצלחה בחיים, אני כצופה יודע שכדאי לי להמתין 5 שלבים שככל הנראה יתרמו בצורה מסויימת לחיים שלי.

         ד.         מספקים קרקע יציבה – מודל הוא שיטה. כשאנו חושבים על מודל, אנו מניחים שהוא מגלם תהליך יציב שרבים עברו אותו ושיפרו את חייהם. מודל מרמז לתת-המודע שלנו שיש כאן דרך סדורה להתנהלות שתשפר את חיינו.

         ה.         מאפשרים לחלום – יש במודל גם מקום לתקווה. מודל מאפשר לקהל שלכם לחלום שבתוך X זמן הוא יעבור תהליך. קרי, תהליך שיקח את הצופה הפשוט מנקודה א' (התחלה פחות טובה) לנקודה ת' (נקודה יותר טובה או הכי טובה). מודל עוזר לאנשים לקוות להגשים את הסיבה שמפאתה הגיעו להרצאה – לשפר איזשהו אזור בחייהם שהוא פחות טוב.
 

3. הפסקות יזומות

 
הפסקות יזומות הן האופן הווקלי בו אתם משתמשים לאורך כל ההרצאה. הדוגמה של סיימון סינק היא ההמחשה הטובה ביותר שיכולתי למצוא. שימו לב לאופן הוא הוא יוצר הפסקות יזומות בין משפט למשפט. הפסקות אלו מאפשרות לקהל שלכם לעכל את המסר הרטורי; הן מקנות לקהל מספיק זמן כדי להשליך את השאלות שלכם על חייהם האישיים של כל אחד מהנוכחים.
 
אם יש משהו שאני זוכר היטב מהתואר הראשון בו למדתי תקשורת זו את המרצה שלי למחשבה חברתית. היא ידעה לקחת כל נושא – מרתק או יבש – ולהפוך אותו לדבר הכי מעניין ששמעתי. סטודנטים היו מגיעים חולים לשיעורים שלה רק כדי לא להפסיד אף מילה שיוצאת לה מהפה. לימים, כשהפכתי למתרגל ולעוזר מחקר, הייתי ממתין מחוץ לכיתה שלה כדי להבין את סוד הקסם שלה. ללא ספק היה זה שילוב מנצח בין 3 הסעיפים הללו. כאשר אצלה בלטה היכולת להפוך את השיעור לדילוג בין שאלות בשילוב עם הפסקות יזומות בין משפט למשפט.
 
אני מקווה שמאמר זה תרם לכם ומקווה שתשדרגו את ההרצאות שלכם. מאחל לכם הרצאות מרתקות, בריאות והרבה קהל.

עופר לנגר, מרצה לתורת השכנוע, שפת הגוף ועמידה מול קהל.

מייסד המאגר הרב-תחומי הישראלי של מרצים, מנחי סדנאות ויועצים.


מרצים, מנחי סדנאות, מאמנים, יועצים ואנשי בידור

מרצה

MORE-INFO

אודותינו

פרופיל U הינו מאגר רב-תחומי המציע מנוע חיפוש מרצים, מנחי סדנאות, מאמנים, יועצים ואנשי בידור. שאיפתינו היא הנגשת הידע למבקרים ויצירת מאגר פרסומי זול עבור ספקי השרותים.

שאלות נפוצות

שמרו על קשר:

 

צרו קשר

מרצים? מנחי סדנאות? יועצים?

במידה שתרצו שנחזור אליכם עם פרטים באשר לתהליך ההרשמה או קבלת אינפורמציה נוספת על האתר - השאירו את פרטיכם וניצור עמכם קשר בתוך כ- 24 שעות.

לחצו כאן ליצירת קשר